הגלילה!

בעקבות הצגת רעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות על ידי ועדת פיל (1937), הגיעו מנהיגי היישוב להבנה כי יש ליישב את חבל הארץ בגבול הצפון כדי להגדיל ככל האפשר את השטח שיינתן למדינה היהודית. כרזה של הקרן הקימת לישראל מ־1938 קראה לציבור לקחת חלק במבצע "הגלילה", שבמסגרתו גויסו כספים לרכישת קרקעות בגליל העליון ובעמק החולה. חשיבות האחיזה בקרקע הודגשה במיוחד: "שלבי ההתפתחות האחרונה של מפעלנו בארץ הורונו לדעת את ערכה המכריע של גאולת הקרקע במערכת הכללית של בניין הארץ... הקרן הקיימת מושיטה את ידה לגליל העליון."

כרזה מטעם קק"ל בנוגע למבצע "הגלילה", שכלל גיוס כספים בעבור יישוב אדמות החולה והגליל העליון, 1938. עיצוב: ליב  (KRA\13)​

כחלק מהפולמוס על רעיון החלוקה בתוך התנועה הציונית, פרשו הציונים הרוויזיוניסטים מההסתדרות הציונית והקימו את "ההסתדרות הציונית החדשה", שפעלה במשך כעשור. לפי חזונם ארץ ישראל צריכה להשתרע משני עברי הירדן, מאילת בדרום ועד למטולה בצפון.

כרזה מטעם ההסתדרות הציונית החדשה וקרן תל חי עם מפת המזרח התיכון ועליה סימון גבולות ארץ ישראל השלמה וציטוט מדברי זאב ז'בוטינסקי: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן" (KRA\888)

כרזות נוספות מאותה התקופה מציגות את חשיבות האזור להתיישבות ולעבודה החקלאית, כמו הכרוז המזמין להרצאה של מניה שוחט, ממובילות ההתיישבות העובדת, בשנת 1943. שוחט, ממייסדי ארגוני "השומר" ו"בר גיורא" וממקימי קיבוץ כפר גלעדי, הייתה מהדמויות המרכזיות שפעלו לביסוס ההתיישבות בגליל העליון. נקודות ההתיישבות החדשות בגליל העליון היוו מוקד משיכה לטיולים ולסיורים מאורגנים כדוגמת אגודת הציידים בחיפה.

הזמנה להרצאה של מניה שוחט על ההתיישבות העובדת בגליל העליון מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומועצת פועלי חיפה, 1943 (KRU\9366)

הודעה מטעם אגודת הציידים בחיפה על טיול לגליל העליון, כולל ציד ושיט בביצות החולה, 1940 (KRU\5329)

אירועי תל חי ודמותו של יוסף טרומפלדור הפכו לסמל במאבק על הגליל. מדי שנה, בי"א באדר, נערכה עלייה מסורתית לתל חי כדי לציין את זכרם של טרומפלדור ומגיני תל חי. לאחר שהוצב פסל האריה השואג במקום לזכר הנופלים, נערכו טקסי זיכרון ברחבה הגדולה שלפניו. העולים לתל חי מחיפה ב־1946 הוזמנו להגיע גם אל נקודות ההתיישבות החדשות בגליל. לאחר הקמת המדינה נקבע יום תל חי ליום ציון ממלכתי.

הזמנה להצטרף ליום העלייה לתל חי מטעם ההסתדרות הכללית של העובדים והנוער העובד סניף חיפה, 1946 (KRU\15719)

כרזה מטעם קק"ל, לקראת אירוע הזיכרון השנתי ביום תל-חי, י"א באדר, שנות ה־60. עיצוב: צבי ברגר (KRA\408)

מבצע חירם, באוקטובר 1948, הכריע את המאבק על הגליל במלחמת העצמאות. במהלכו נכבש כל שטחו של הגליל, כולל שטחים שיועדו למדינה הערבית לפי תוכנית החלוקה. מבצע זה קיבע את גבולה הצפוני של המדינה על הגבול המנדטורי עם לבנון. עוד בטרם הסתיימה מלחמה ציינו ביום מיוחד, "יום חזית הצפון", את כיבוש חיפה והגליל.

יום חזית הצפון לציון כיבוש חיפה והגליל במלחמת העצמאות, 1949. עיצוב: יוסי מנדלה (KRA\398)

כרזה המפרסמת הצגה של "להקת הכרמל", הלהקה הצבאית של החטיבה הצפונית, "חטיבת הכרמלי" במלחמת העצמאות, 1949. המחזה "כתה מני רבות" נכתב על ידי ד"ר אברהם צליוק, שחתם בשם א. אבידורי (KRA\1171)

עם תום המלחמה, המשיכו במאמצים ליישוב ולביצור הגבול הצפוני. כדי לחזק את הביטחון האישי ואת הקשר בין המשטרה ובין תושבי הגליל, נערך "יום הנפה" ב־1954. אירועי היום נערכו בקריית שמונה ולוו בסדרת כרוזים. קרן היסוד וקרן קיימת פעלו אף הן לחיזוק ההתיישבות, כפי שמשתקף בכרזות משנות ה־50 וה־60. קרן היסוד פעלה לביצור יישובי הספר בגליל וערכה כנס מיוחד שעסק בנושא. קק"ל עודדה תרומות להקמת יישובים חדשים בגליל כמו זרעית, שתולה, ויקינתון – יישוב מתוכנן שהקמתו לא יצאה לפועל.

כרוזים שליוו את "יום הנפה" בקריית שמונה, 1954 (KRU\16618, KRU\16624)

כרזה מטעם קרן היסוד בנוגע לכנס המוקדש לביצור יישובי הספר, בהשתתפות נציגים מיישובי הספר בגבול רצועת עזה, בגבול הצפון ובגבול המשולש, 1955 (KRA\3842)

כרזה מטעם קק"ל הקוראת להגיע אל הגליל לטעת יער ביקינתון, 1965. עיצוב: אריק ק. (KRA\242)

לאחר מלחמת ששת הימים התווסף גם הגולן לשטחה של ישראל. תערוכה מיוחדת מטעם הוועד למען החייל בתל אביב הציגה את רישומיו של הצייר שמואל כץ מהחזית הצפונית. בשנים אלו המשיכה קק"ל למקד את מאמציה בצפון הארץ ופתחה במבצע לפיתוח ולאכלוס הגליל והגולן. כרזה מטעם קק"ל מ־1975 הזמינה את תלמידי בתי הספר להשתתף בגיוס כספים בעבור מבצע זה. כרזה מאוחרת יותר (הגוף היוצר אינו ידוע), מ־1982, פונה ליהדות התפוצות לסייע בשיקום המדינה בעקבות מבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה).

כרזה מטעם הוועד למען החייל בתל אביב, פרסום לתערוכת רישומים של הצייר שמואל כץ על פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים, 1968. בזמן המלחמה היה כץ סגן עורך של "עלי צפון" בעריכת הסופר א. מגד והכין רישומים לעיתון תוך כדי המערכה (KRA\1674)

כרזה מטעם קק"ל עם לוח ובולי תרומה לבתי ספר לפיתוח ולאכלוס הגליל והגולן, וברקע איור נוף של הגליל והגולן, 1975 (KRA\177)

פנייה ליהדות התפוצה לסייע בתרומה לשיקום המדינה בעקבות מבצע "שלום הגליל" (KRA\2103)​