ראש
ממשלת ישראל לוי אשכול הודיע ב-1 בספטמבר 1963 על אישור תוכנית ארוכת טווח לפיתוח וליישוב
הגליל, שהתקבלה בממשלה. לאחר שנים ארוכות, שבהן התמקדה מדינת ישראל הצעירה באזורים
אחרים, הוחלט להפנות משאבים לצפון, שהיו בו שטחים לא מעובדים ובהם יישובים יהודים
מעטים. המבצע
קיבל את השם "סו"ס" – ראשי תיבות של "סוף סוף". היו שטענו,
כי כוונת המשורר הייתה לסוס, פשוטו כמשמעו, כי רק סוס היה יכול לפלס את דרכו בין
עצי החורש הגליליים לפני הכשרת הדרכים. התוכנית גובשה על ידי צוות, שבראשו עמדו
יוסף ויץ האב בתפקידו כראש מנהל מקרקעי ישראל, ורענן ויץ הבן בתפקידו כראש מחלקת
ההתיישבות. הפיתוח הוטל על שלושה גופים: קרן קימת לישראל, המחלקה להתיישבות של
הסוכנות היהודית ומשרד השיכון.
"הממשלה
סמכה אתמול את ידיה על תכנית לפיתוח הגליל", עיתון "דבר", 2
בספטמבר 1963.
במהלך
השנים הבאות הפנתה קק"ל את מרבית מאמציה לצפון ישראל, בעיקר לקו הגבול. מפות
של אזור הצפון נתלו על קירות הלשכה המרכזית בירושלים על מנת לתכנן דרכים חדשות ויישובים
צעירים. דחפורים כבדים נשלחו צפונה כדי להכשיר את הקרקע. פיתוח הגליל והכשרת
הדרכים, שעברו בסמוך לכפרים המקומיים, יועדו לסייע גם לאוכלוסייה הלא-יהודית בגליל.
דחפורים
מכשירים את הקרקע למושבים נטועה (1965) ושתולה (1969) (PHG\1064863,
PHG\1067041)
מפעל פיתוח
הגליל עמד גם במוקד פעילותה החינוכית של קק"ל, ונבחר כנושא השנתי של תלמידי
בתי-הספר וחניכי תנועות הנוער. כחלק מפעילות זו הודפסו שני בולים: בול
"לפיתוח הגליל ולישובו" ובול "לביצור גבול הצפון". שניהם עוצבו
על ידי הגרפיקאי צבי ברגר. הבול "פיתוח הגליל" מציג את התחדשות הגליל באמצעות
איור חזית של בית כנסת עתיק מימי התלמוד לצד יישובים חדשים במרומי הגבעות. הבול "לביצור
גבול הצפון" מציג דרך סלולה, המובילה ליישובים בהרים, וציון נקודות ההתיישבות המתוכננות לאורך הגבול: זרעית, שתולה, נטועה, בירנית ויקינתון.
בול "לפיתוח הגליל ולישובו", 1965. (KKL14\52)
בול "לביצור גבול הצפון" עם ציון
נקודות היישוב המתוכננות, 1965 (KKL14\52)
כרזה מלווה לגיוס תרומות ילדי בתי הספר עבור ביצור גבול הצפון, 1965.
מועצת המורים למען הקק"ל שלחה תעודות הערכה בהתאם לסכום, שנאסף בכיתה. (KRA\434)
בשנים
הבאות סייעה קק"ל להקמת היישובים החדשים בגליל ולאורך הגבול עם לבנון. היא אף
סיפקה מקומות עבודה לתושבים – תחילה בעבודות הייעור ובהכשרת הקרקע ובהמשך בעיבוד השטחים
החקלאיים. במסגרת תוכנית סו"ס תכננו להקים יישובים חקלאיים סביב מרכזים אזוריים,
שיספקו שירותים עירוניים לתושבים. בירנית נועדה להיות המרכז האזורי הראשון
ליישובים זרעית, שתולה ונטועה. קבוצת נח"ל עלתה אל בירנית סמוך לחנוכה שנת 1964, ובסוף
אוגוסט 1965 נערכה חגיגה לכבוד ההתיישבות החדשה בגליל. ראש הממשלה לוי אשכול, יוסף
ורענן ויץ ואברהם הרצפלד השתתפו במעמד המרכזי בבירנית, וטקסי הנחת אבן פינה נערכו
במקביל בארבעה יישובים חדשים (זרעית, נטועה, שתולה וחזון). הדרכים החדשות, שנפרצו בגליל,
התמלאו באורחים רבים מכל הארץ.
חגיגת הקמת יישובי הגליל בבירנית, 1965.
צלם: מאירוביץ', אוסף קרן היסוד (NKH\405265)
רענן ויץ שותל עץ בחנוכת
היישוב זרעית,1967. ארכיון יק"א בישראל (J93\355-10p)
כאשר התוכניות
הגדולות יושמו בשטח הן הפכו לצנועות הרבה יותר. הקרקע ההררית והסלעית התגלתה כקשה
יותר לעיבוד ולעבודה חקלאית מכפי שחשבו המתכננים, והכפרים הערביים המפוזרים צמצמו
את השטח האפשרי להקמת יישובים חדשים. מלחמת ששת הימים, שפרצה ב-1967, פגעה אף היא במימוש
המבצע. בירנית למשל, אוזרחה ב-1967 עם הקמתו של בית ספר לסיף, אך לא הוקם שם יישוב
קבע, והוקמו רק שלושת המושבים שמסביבה. העיר כרמיאל הוקמה אף היא במסגרת המבצע, בסמוך
לכביש עכו-צפת, כדי לחבר בין מרכז הארץ ובין יישובי הגליל. פרט לכך, לתוכנית
סו"ס הייתה תרומה גדולה בפריצת הדרכים ליישובים בגליל ובצירים הראשיים המחברים
ביניהם.
בית
הספר לסיף שנפתח בבירנית, 1967. אוסף קרן היסוד (PHKH\1312207)
קק"ל
המשיכה למקד את מאמציה בצפון הארץ גם בעשור הבא. אל פיתוח הגליל נוסף גם פיתוח הגולן
– חבל הארץ, שהתווסף לשטחה של ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנת 1974 נבחר הצפון
כולו כנושא הפעילות בבתי הספר מטעם מועצת המורים למען הקק"ל, ובמסגרת זו
הודפסו לקראת חנוכה שלושה בולים של הגליל והגולן. נעמה כיטוב-גוטמן עיצבה איורים
של הכנרת, הר מירון והר חרמון, ובשובלי הבולים הוסיפה ציטוט ידוע, הקשור לאתר. שלישיית
בולים נוספת הודפסה בשנת 1975, והוקדשה לביצור יישובי גבול הצפון. הבולים כוללים איורים
של מצודת ישע, גבול הצפון וראש הנקרה, היוצרים יחד רצף נופי בקו הגבול הצפוני. אתרים
אלה קשורים זה בזה: מצודת ישע נבנתה על ידי הבריטים כדי לשמור על גבול הצפון, ולאחר
מלחמת העצמאות שונה שמה למצודת כ"ח על שם 28 החיילים, שנהרגו במהלך ניסיונות
כיבושה. ראש הנקרה היא נקודה אסטרטגית סמוכה לגבול ישראל-לבנון, ולפיכך במלחמת
העצמאות פוצצה חטיבת "כרמלי" את הגשר שבין מנהרות הרכבת המנדטורית באתר כדי
למנוע מעבר חיילים ונשק של צבא לבנון.
בולי הגליל
והגולן, 1974 (KKL14\64)
בולי
פיתוח וביצור יישובי גבול הצפון על מעטפת שי, 1975.
מזכרת מכנס של קק"ל
בריטניה, שנערך בירושלים ב-1977. (KKL11\305)
~ פורסם ב- 25.12.2024 ~