הניסיונות הראשונים להקמת ארגון שמירה עברי בארץ ישראל החלו
בצפון הארץ בליל שמחת תורה 1907. תחילה הקימו ישראל שוחט וקבוצת אנשי העלייה
השנייה ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא", שקיבל לידיו את השמירה על חוות
סג'רה. בהמשך הקים ישראל שוחט ארגון גלוי בשם "השומר" לשיפור הביטחון
במושבות הגליל.
קבוצת השומרים הראשונה במסחה, כפר תבור, 1909 לערך (PHG\1075114)
רעיון השמירה היהודית בארץ ישראל החל להתגבש באימפריה הרוסית.
הזעזוע בעולם היהודי בעקבות פרעות קישינב בשנת 1903 עורר את יהודי רוסיה, ובהם
ישראל שוחט (1961-1886), לקרוא להתקוממות ולהגנה עצמית. שוחט, ממקימי ההגנה
היהודית בגרודנו ופעיל ציוני נלהב במפלגת "פועלי ציון" הסוציאליסטית,
סבל מרדיפות של השלטונות כמו גם חברי מפלגה אחרים ואנשי העלייה השנייה דוד
בן-גוריון, יצחק בן-צבי וחנה מייזל. הוא החליט לעלות לארץ ישראל בשנת 1904 יחד עם
אחיו אליעזר, עבד כפועל חקלאי בפתח-תקווה וביקב בראשון-לציון, והיה ממקימי מפלגת
"פועלי ציון" בארץ.
שוחט ראה מקרוב את התלות של היישובים היהודים באוכלוסייה
הערבית. היישובים נאלצו לשכור פועלים לעיבוד השדות ולהעסיק שומרים ערבים בלבד,
מכיוון שהיו מיומנים בעבודה חקלאית, הכירו את האזור ואת מנהגי המקומיים, וזכו
לתמיכתו של השלטון העות'מני. עם זאת, היישובים המשיכו לסבול מגניבות ומתקיפות מצד
השכנים הערבים. שוחט חשב שגם בארץ ישראל, בדומה לרוסיה, על היהודים להגן על עצמם
ולא להפקיד את השמירה בידי אחרים. הוא האמין בקשר בין עבודה עברית ובין הגנה על
המתיישבים, ועל רקע זה גיבש את חזון "כיבוש השמירה", המשתלב עם
"כיבוש העבודה."
קבוצת שומרים על סוסים במרחביה, 1910 לערך (PHG\1075108)
בליל שמחת תורה תרס"ח, 1907, התאספה בחשאי בחדרו של יצחק
בן-צבי ביפו קבוצת פעילים של "פועלי ציון" ובראשם ישראל שוחט, ישראל
גלעדי ואלכסנדר זייד. הם החליטו להקים את ארגון השמירה החשאי "בר
גיורא", שנקרא על שם אחד ממנהיגי המרד הגדול בימי בית שני, ושוחט נבחר
כמפקדו. אנשי "בר גיורא" חברו להתיישבות השיתופית בחווה החקלאית בסג'רה
בגליל התחתון, שהוקמה ביוזמת מניה וילבושביץ – לימים רעייתו של שוחט, והיוו רוב
מבין חבריה. משימתם הראשונה של חברי "בר גיורא" הייתה לקבל לידיהם את
השמירה בחוות סג'רה. משימה זו הושלמה כעבור מספר חודשים, לאחר שהוכיחו כי השומר
הצ'רקסי התרשל בתפקידו.
סג'רה (PHG\1060012)
ממקום מושבו בסג'רה שלח שוחט מכתב סודי למנחם אוסישקין, ראש
הוועד האודיסאי של "חובבי ציון", ובו סיפר לו על הארגון שעמד בראשו: "ישנה פה חבורת צעירים אשר בין יתר
מגמתיהם ומטרותיהם חפצים לקבל עליהם שני הדברים האלה: שמירה ואריסות, הם חפצים
להכין ולתת לכל מושבה ומושבה הגליל ויהודה שומרים". שוחט ביקש מאוסישקין לבחון אפשרות למימון השמירה העברית
במושבות באמצעות הנפקת מניות מיוחדות, שישמשו כהלוואות עבור השומרים לשם רכישת
נשק, תחמושת וסוסים. כפי שדגל בעבודה ובשמירה עצמאיים של המתיישבים היהודים, כך
דגל בשמירה שתתבצע במימון עצמי. כיוון שלא היו ברשות השומרים אמצעים לרכישת ציוד
שמירה, הוא הציע שיקבלו הלוואה ראשונית אותה יחזירו בהדרגה ממשכורתם, בתוספת ריבית
קבועה. הרווחים היו אמורים לשמש להמשך מימון מפעל השמירה בעתיד. אמנם לא ברור האם
שוחט התכוון לארגון "בר גיורא" או שכבר אז תוכננה הקמת
"השומר", אך המכתב השתמר בארכיונו של אוסשיקין יחד עם התכתבות נוספת עם
נציגי "השומר".
"לכל הפחות אחים
ישמרו אחים" – מכתב בן שני עמודים מישראל שוחט אל מנחם אוסישקין בדבר מימון
ארגון שמירה יהודי, 24.6.1908 (A24\770)
שוחט כבר הזמין מ"בצלאל" עיצוב של מניה עבור
"אגודת השומרים", אך המתווה כפי שהציע במכתבו לא יצא לפועל. הפתרון
למימון הראשוני הגיע ממקור אחר: אנשי "בר גיורא" פנו לאגרונום אליהו
קראוזה, מנהל החווה בסג'רה, וסיכמו עמו כי הם ייעבדו את אדמות החווה ובתמורה יקבלו
מקדמה לרכישת רובים. עם החמרת מצב הביטחון האישי במושבות הגליל גבר הצורך בשמירה
יהודית, ואז הוקם ארגון "השומר" – הפעם כמסגרת גלויה של שמירה יהודית
חמושה.
מכתב
מישראל שוחט לבוריס ש"ץ מ"בצלאל" בדבר עיצוב מניה
ל"אגודת השומרים", 1908 (L42\71)
אסיפת היסוד של "השומר" נערכה בכפר תבור בשביעי של
פסח תרס"ט, 1909. חברים נוספים הצטרפו אל "השומר", והמשיכו לכבוש
את השמירה במושבות השונות, תחילה בסג'רה, בכפר תבור וביבנאל, ובהמשך גם במושבות דרומיות
יותר. הקשר בין ראשי "השומר" לאוסישקין נמשך לתוך העשור הבא, ובארכיון
אוסישקין השתמר מכתב תודה לבבי מישראל שוחט וישראל גלעדי על תרומה שהעביר אליהם: "יקבל תודתנו תודת כל השומרים בעד
התעניינותו בשמירתנו, ובעד האלפים פרנק ששלח לנו. לא כל כך הכסף (אמנם גם הכסף
לפעמים פקטור מאוד נכבד בעבודתנו) מעורר אותנו להביע לו תודתנו האמיתית לא
שבלונית, כי אם התעניינותו הגדולה, ואשר תמיד משיט לנו עזרה בזמנה".
מנהיגי ארגון
"השומר" (PHG\1075093)
"זה מראה לנו
בעליל שהוא מאמין בנו ובעבודתנו" – מכתב תודה מראשי "השומר" למנחם
אוסישקין, חיפה, 4.2.1912 (A24\770)
בשנת השיא של פעילות "השומר" חיברו שוחט וגלעדי
תזכיר בשם "הצעה על דבר הגנת היישוב" אותו שלחו לוועד הפועל הציוני
הגדול של "חובבי ציון". בתזכיר הם הסבירו שיש להגדיל את כמות השומרים,
וכתוצאה מכך גם את מימון הארגון, בכדי שתהיה הגנה מספקת על כל היישוב. הם הציעו
להקים ארגון הגנה ארצי – עניין שהגיע לידי ביצוע בעשור שלאחר מכן עם הקמת "ההגנה".
שוחט וגלעדי הסבירו בתזכיר מה עמד מאחורי החלטתם להקים את "השומר": "הסתדרות
"השומר" העובדת זה חמש שנים בארץ ישראל, העמידה לה מראשית הווסדה מטרה
קבועה – לעזור להגנת היישוב היהודי בארץ כלפי השכנים. אך תפקידנו לא הצטמצם בזה,
שקבוץ קטן של צעירים יהודים ישמור את רכוש המושבות. מטרתנו הייתה, יחד עם זה,
לעורר בלב כל האיכרים והפועלים את הרגש וההכרה, שרק הם בעצמם יכולים וצריכים להגן
על עצמם ועל רכושם."
"הצעה על דבר הגנת
היישוב", מכתב מוועד "השומר" אל הוועד הפועל הציוני הגדול בו הם
מבקשים להגדיל את מימון הארגון, בכדי שתהיה הגנה מספקת על היישוב, קושטא,
16.11.1912 (A24\770)
~ פורסם ב- 3.9.2024 ~