"היהדות חבה לציונות חוב גדול של הכרת תודה. התנועה הציונית החיתה בין היהודים את תחושת אחדות הקהילה. היא עשתה עבודה פרודוקטיבית... בפלשתינה, שיהודים מכל העולם הרימו קורבן כדי להשתתף ולתרום בה"
אלברט איינשטיין אמנם לא עלה לארץ ישראל, וסירב להצעתו של דוד בן גוריון להיות נשיאה השני של מדינת ישראל, אך הוא היה ציוני נלהב. לאור מצבם הקשה של היהודים לפני מלחמת העולם השנייה הוא תמך ב"תכנית קימברלי", שנהגתה בשנת 1933. תכנית זו הייתה יוזמה של אינטלקטואלים ושל אנשי עסקים יהודיים להתיישב בחבל קימברלי שבאוסטרליה ולהקים שם מדינת לאום יהודית. תכנית זו ירדה מהפרק, ובהמשך תמך איינשטיין בהקמת ישות לאומית יהודית בארץ ישראל בשל הזיקה ההיסטורית אליה.
הארכיון של אלברט איינשטיין נמצא באוניברסיטה העברית, מוסד שאלברט איינשטיין פעל רבות להקמתו. בהיותו אישיות מרכזית במהלך המאה ה-20, שמו מופיע בהקשרים שונים בארכיון הציוני. הנה חלק מהתיעוד שמצאנו עליו.