שורשי הציונות באתיופיה נעים אחורה בזמן עד 1862. בשנה זו שטף גל סנטימנטים ציוניים את הקהילה היהודית בחבש. ניסיונות ראשונים להעלות ארצה את יהודי אתיופיה נעשו באותה שנה עקב הסכמתו של הקיסר תודרוס השני לאפשר ליהודים לעזוב את קיסרותו. אולם, עלייה ראשונית זו, עליית תרכ"ב, נתקלה במכשולים לוגיסטיים רבים, וההתמודדות עם תנאי אקלים קשים קטעה אותה באיבה, תוך גביית קורבנות בנפש.
שליחי העלייה הראשונים של הסוכנות היהודית הגיעו לאתיופיה בשנות ה- 50, וכבר ב- 1955 הועלו כמה עשרות נערים אתיופיים לכפר בתיה. אולם המאמצים להעלות את "ביתא ישראל" דשדו בעקבות ויכוחים פנימיים בישראל בנוגע להכרה ביהדותם והאם להחיל עליהם את חוק השבות.
בסוף שנות ה-70 הממשל האתיופי ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל והחל לרדוף אחר פעילי עלייה וציונים, אז החלו מבצעי עלייה חשאיים של יהודי אתיופיה. תחילה הועלו שתי קבוצות של כמאתיים יהודים אתיופים, אולם מפעלי עלייה רחבי היקף החלו רק בשנות ה- 80, ששיאם היה ב"מבצע משה" ובמבצע הבא "מבצע שלמה" שהיה המבצע הנועז ביותר בהקשר לעליית יהודי אתיופיה. המבצע האחרון היה מבצע צבאי שנערך תוך שיתוף פעולה חלקי עם שלטונות אתיופיה ובו הועלו ב- 30 מטוסים צבאיים ומטוסי אל על, כ- 14,300 יהודים.
מאמצי העלאת יהודי אתיופיה נמשכים באופן שוטף עד ימינו. בימים אלו נפתח מבצע "כנפי יונה" להעלאת שארית יהודי אתיופיה. רגע לפני חיסולה של גלות אתיופיה, הארכיון הציוני שמח להציג בפניכם כמה תמונות מעולם רחוק בזמן ובמרחב, של עולמם של יהודי אתיופיה.