מסורת המשחקים האולימפיים החלה כבר ביוון העתיקה. בתקופה המודרנית, בשנת 1894, התכנסה ועידה בינלאומית שבה הוחלט לחדש את המשחקים. כבר בשנת 1933 הוקם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" ביוזמת ארגון "מכבי" ואף הוכר על ידי "הוועד האולימפי הבינלאומי" כגוף ספורטיבי מארץ ישראל המנדטורית, אך בפועל ספורטאים ארץ-ישראלים לא השתתפו באולימפיאדות השונות. אולימפיאדת לונדון התקיימה בשנת 1948, לאחר שכבר הוקמה מדינת ישראל. הוועד האולימפי הבינלאומי לא הסכים להכיר במדינה החדשה, ולכן דחה את בקשת האיגוד להשתתף במשחקים.
באולימפיאדה הבאה, שנערכה בהלסינקי בשנת 1952, אִפשרו למדינת ישראל להשתתף במשחקים. ההתרגשות לקראת האולימפיאדה ה-15 הייתה רבה. ישראל שלחה למשחקים משלחת שכללה 26 ספורטאים. למרות שלא זכו בהישגים מרשימים, עצם ההשתתפות של ישראל במשחקים הייתה בעלת משמעות רבה.
בכרזה הבאה, שהודפסה לקראת האולימפיאדה, ניתן לראות את הגאווה של הוועד האולימפי בכך שסוף-סוף מדינת ישראל משתתפת במשחקים האולימפיים.
חברי המשלחת לאולימפיאדה שלחו מכתב לברל לוקר, יו"ר הסוכנות היהודית, ביום הראשון לשהייתם בהלסינקי, ובו מסרו דרישת שלום לבבית בצירוף חתימתם.
בשנת 1956 התקיימה האולימפיאדה במלבורן. למרות ההכנות לקראתה, פרצה מלחמת סיני מספר שבועות לפני שהחלה, ורוב חברי המשלחת ביטלו את השתתפותם במשחקים. לאולימפיאדה נשלח צוות מצומצם שכלל שלושה נציגים.
פנייה של הוועד האולימפי לקרן קימת בבקשה להשתתף בהוצאות המשלחת למשחקים האולימפיים
במלבורן, 17.1.1956 (KKL5\22395)
טקס מסירת שי לראש עיריית הלסינקי על ידי תת-מזכיר הנבחרת האולימפית בישראל ואליהו אלישר, 25.6.1952
צילום: צבי אורון (PHO\1365104)
עלון שהודפס לקראת אולימפיאדת מלבורן, 1956 (DD1\3267)
החל משנות ה-90 זכו ספורטאים ישראלים במדליות בענפים שונים. לרשימה מפוארת זו הצטרפה מדלית ארד נוספת בענף הג'ודו מהאולימפיאדה הנוכחית בריו, שבה זכתה ירדן ג'רבי.
הספורטאית יעל ארד לאחר זכייתה במדליית כסף בענף הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה, 1992. ארד היא הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית. (PHIS\1469264)