טיפת חלב

 

תחנת טיפת חלב הראשונה בעיר העתיקה בירושלים, 1921 (PHG\1020876)

כאשר אנחנו חושבים על מפעלים חלוציים, אנחנו חושבים בדרך כלל על התיישבויות חקלאיות, ייבוש ביצות וכדומה. אולם ישנם גם מפעלים חלוציים אחרים, שהאנשים שלקחו בהם חלק מעולם לא החזיקו מעדר או חרשו שדה, אך תרמו להתפתחותו של היישוב בארץ לא פחות. כזה הוא מפעל "טיפת חלב".
 
בירושלים של תחילת המאה הייתה תמותת תינוקות מן הגבוהות בעולם כולו. ארבעה מתוך חמישה תינוקות בעיר מתו בגיל ינקות, וברחבי הארץ המצב היה דומה. התנאים הסניטריים הקשים, הצפיפות, והֵעדר מערכת בריאות ממוסדת היו הסיבות העיקריות לכך. לכך יש להוסיף גם את התנאים החברתיים, כגון משפחות צעירות, שעלו ללא המסגרת המשפחתית הרחבה אשר מעניקה תמיכה והכוונה להורים בתחילת דרכם. נדבנים יהודיים ניסו לתת מענה לבעיה, ביניהם משה מונטיפיורי ובטי רוטשילד, אולם ניסיונות אלו לא נשאו פֵרות.
 
האישה שהצליחה לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה, הייתה הנרייטה סאלד. סאלד, שהגיעה לארץ ב – 1909, נחרדה מן התנאים הסניטריים הקשים ומתמותת התינוקות הגבוהה.  כעובדת סוציאלית בהכשרתה היא ידעה, כי על מנת לשנות את המצב לא די בפתיחת בתי חולים נוספים. היא האמינה כי יש להשקיע ברפואה מונעת - במקום לשפר את הטיפול בתחלואת תינוקות, היא שאפה להכשיר אימהות על מנת שיישמרו על בריאות תינוקותיהן. ב- 1921, כתוצאה משיתוף פעולה בין ויצו לארגון הדסה, שסאלד עמדה בראשו, נפתחה בעיר העתיקה המרפאה לאם ולילד. במרפאה זו, לראשונה בארץ, ניתנו שירותים רפואיים לנשים בהיריון ולילדים רכים בלבד. הרופאים והאחיות, שרובם הגיעו מחו"ל במיוחד לשם מטרה זו, עסקו בהכשרת אימהות  ובמעקב אחר התפתחות פעוטות. במרפאות חולקו לאימהות הצעירות עלוני הדרכה, שעליהם התנוסס המשפט "נקל לשמור על בריאות התינוק מאשר לרפא תינוק חולה". העלונים כללו הסברים על החשיבות שברחיצת התינוק מדי יום, הנקה תדירה ואמבטיות שמש. כמו כן, חילקה המרפאה חלב לנשים שהתקשו להיניק. הפרויקט זכה להצלחה ניכרת, ונתן מענה לנשים יהודיות וערביות. בעקבות הצלחה זו נפתחו בהמשך מרפאות דומות בכל רחבי הארץ, והמפעל זכה לשם "טיפת חלב". בזכות מפעל זה ירדה תמותת התינוקות בארץ באופן ניכר עד תחילת שנות ה- 40, והפכה זהה לזו שבאירופה.
 
ארכיון "הדסה" שמור בארכיון הציוני, ובו גם מסמכים  מימי "טיפת חלב" המוקדמים, הכוללים  את מכתבי ההנהלה, שמהם עולים הקשיים הלוגיסטיים שבכינון מפעל פורץ דרך זה. כמו כן כולל הארכיון תמונות רבות, שמתעדות פרק חשוב בהתפתחותה של מערכת בריאות מודרנית בארץ.