בכ"א בתמוז תרצ"ז, 30 ליוני 1937, הוקם הקיבוץ הדתי הראשון "טירת צבי" בדרומה של בקעת בית-שאן. היישוב הוקם כאחד מיישובי חומה ומגדל אולם מייסדי הקיבוץ לא הקימו חומה או מגדל: הם השתכנו במבנה דו-קומתי מוקף בלבני בוץ שעמד בחוותו של מוסא על עלמי, פקיד בממשלת המנדט הבריטי, שנמכרה לקרן הקימת. גאוות המתיישבים על אותה "טירה" היא שהעניקה לקיבוץ את שמו. ל"טירה" נוסף השם "צבי" לזכרו של הרב צבי קלישר, מרבני הציונות הדתית בתחילת המאה ה- 19. מקימי הקיבוץ היו עולים מרומניה, מפולין ומגרמניה, שהשתלבו בקבוצות ההכשרה של שח"ל, רודגרס וכפר יעב"ץ. הם שאפו להקים קיבוץ המשלב חיי תורה ועבודה, ובמשך שנים רבות סימן הקיבוץ את שוליה הדרומיים של בקעת הירדן היהודית.
החיים ב"טירה"
הקמת הקיבוץ באזור מבודד מיישובים יהודיים ובסמיכות לאוכלוסייה עוינת העמידה את המייסדים בפני סכנה קיומית. כשמונה חודשים לאחר שנוסד הקיבוץ, חדרה אליו קבוצת ערבים והגיעה עד לנקודת מגן בתוך הקיבוץ. החברים גילו עוז רוח ותושייה כשהצליחו להגן על הקיבוץ בכוחות עצמם ולהדוף את הפולשים. עמידתם האיתנה של אנשי הקיבוץ עשתה רושם רב על ארתור ווקופ, הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל. אורד וינגייט, המכונה "ידיד היהודים", אף הגיע אל הקיבוץ כדי לשמוע את סיפור הקרב מפי המפקד בעצמו.
בראשית מלחמת העצמאות, ב-16 בפברואר 1948, נלחמו תושבי הקיבוץ מול חיילי צבא ההצלה הערבי ומפקדם פאוזי קאוקג'י. בהתקפה זו עמד להם עוז רוחם וגם מזג האוויר. זמן קצר לאחר תחילת המתקפה החלו לרדת ממטרים כבדים של גשם. אנשי הקיבוץ ניצלו את ההפוגה מהקרב כדי להתארגן למערכה הבאה, אולם כלי הנשק של הלוחמים הערביים ניזוקו מהגשם, והם נאלצו לסגת. "גנרל חורף" הכריע את הקרב.
כיום מתפרנס הקיבוץ מחקלאות וממפעל "טיב טירת צבי" שבתחומו.