ב- 25 בינואר 1949 התקיימו הבחירות הראשונות במדינת ישראל עבור האסֵפה המכוננת. במגילת העצמאות ממאי 1948 נקבע, שעד שיוקמו מוסדות שלטון קבועים בישראל תוקם ממשלה זמנית שתיקרא מועצת העם. חברי מועצת העם נבחרו מקרב אנשי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי ולא בבחירות כלליות. בחירות אלה היו אמורות להיערך עד ל- 1 באוקטובר 1948, אך בשל מלחמת העצמאות לא התאפשר לערוך אותן. לאחר שנדחו פעמיים וכאשר נרגעה החזית בדרום בחודש ינואר 1949, התקיימו הבחירות בשקט יחסי.
הבחירות הראשונות במדינת ישראל דרשו הכנה מיוחדת. בנובמבר 1948 נערך מִפקד אוכלוסין כללי בכדי להכין את ספר הבוחרים. לצורך המפקד הייתה המדינה בעוצר במשך שבע שעות, בזמן שהפוקדים עברו מבית לבית. לפי המפקד, מספר בעלי זכות הבחירה היה כחצי מיליון. המפלגות העיקריות, שהתמודדו בבחירות אלה היו מפא"י בראשות דוד בן גוריון, ששלטה במוסדות היישוב מאז הקמתם, ומפ"ם בראשות יעקב חזן ומאיר יערי. הבחירות נערכו באווירה חגיגית, ואחוז ההצבעה היה גבוה ביותר, כ 87% מכלל בעלי זכות הבחירה, אחוז שנראה כיום דמיוני. כמו ברוב מערכות הבחירות במדינת ישראל הנושא המרכזי היה הנושא הביטחוני: האם להמשיך בלחימה או להגיע להסכמים עם המדינות השכנות. מפלגת מפא"י ודוד בן גוריון שחתרו להסכם ניצחו: מפא"י זכתה ב- 46 מנדטים, ומפ"ם זכתה ב- 20 מנדטים.
לאחר הבחירות קיימה האסיפה המכוננת ישיבה ראשונה בט"ו בשבט (14 בפברואר) בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. בעיר הייתה התרגשות רבה: הרחובות קושטו, ואנשים רבים התגודדו מחוץ לבניין הסוכנות. בישיבה זו העבירה מועצת המדינה הזמנית את סמכויותיה לאספה המכוננת. הזמנה מקורית וכרטיס כניסה לאספה זו נמצאים בידי הארכיון, ומוצגים בגלריה בתחתית הדף.
בכדי שחברי האספה המכוננת יעמדו על יחס הציבור לבעיות השונות, הקשורות בהקמת המדינה, ערכה מזכירות ועדת המצב לקט של מאמרי עיתונות מהשנים 1948-1947. מאמרים אלה אשר נמצאים בארכיון הציוני, ומציגים סוגיות שונות בנוגע לדמותה העתידית של המדינה החדשה: מה יהיה שמה של המדינה – "מדינת ישראל" ((state of Israel או "ארץ העברים" (Hebrew land); האם להשאיר את המטבע האנגלי או לעבור לדולר אמריקאי; איזה דגם של משטר יוקם במדינה החדשה; על איזה בסיס משפטי ידונו – המשפט העברי או המשפט הכללי; מה יהיו יחסי דת ומדינה; איך יראה השירות הצבאי במדינה ועוד.
מטרתה הראשונית של האספה המכוננת הייתה לחוקק חוקה למדינת ישראל, אך היא נמנעה מכך, והחליטה לחוקק את החוקה בהדרגתיות – מלאכה שלא הושלמה עד היום. האספה המכוננת קיבלה החלטה להחליף את שמה לכנסת, וכך הפכה לכנסת הראשונה.