במהלך פרעות תרצ"ו-תרצ"ט התערער ביטחונו של היישוב היהודי, ורבים בקרב היישוב חשו שהשלטון הבריטי לא עשה די בכדי להגן עליהם. ב- 24.7.1938 החליט הוועד הלאומי ליזום מגבית מיוחדת מתושבי הארץ בכדי לממן את צרכיו הביטחוניים של היישוב היהודי. מגבית זו נקראה "כופר היישוב". המגבית גייסה כספים באמצעות הטלת מִסים עקיפים על מוצרים שונים ואיסוף תרומות. מִסים אלו היו מעין "מס מרצון" של התושבים היהודים, ששילמו מִסי חובה גם לשלטון המנדט. הכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים כגון: הכשרת לוחמים ויחידות לוחמה חדשות, הקמת גדרות וביצורים ליישובים, סלילת צירי ביטחון, הקמת יישובי "חומה ומגדל" ועוד.
המִסים הוטלו על סחורות מיובאות, על סיגריות, על שמן, על יין, על מכשירי רדיו ועל נסיעות בתחבורה הציבורית. תושב, ששילם את המס על שירותים או על מוצרים שונים, קיבל בול או תו של "כופר היישוב". היו מפעלים שמהם נגבה מס מרוכז עבור המוצרים שייצרו, והם הדפיסו את הלוגו של "כופר הישוב" על האריזות. בשנים של מלחמת העולם השנייה הוטלו גם מִסים ישירים על היישוב היהודי, שנקראו "מס חירום" ו"מגבית ההתגייסות וההצלה". מטרתן של המגביות הללו הייתה לתמוך בחיילים יהודיים, ששירתו בצבא הבריטי ולסייע לניצולי שואה. "כופר היישוב" בוטל עם הקמת המדינה.
הארכיון של "כופר היישוב" שמור בארכיון הציוני, וכולל מסמכים רבים הקשורים לפעילותה של המגבית. כמו כן, ישנן באוסף הכרזות כרזות רבות, שפורסמו על ידי "כופר היישוב".