"הרצל עוזב את וינה בחשאי ויוצא לתורכיה ולארץ-ישראל, כדי להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני, המסייר בארצות המזרח בניסיון לגייסו כדי שישפיע על הסולטאן התורכי להתייחס בחיוב להצעות הציוניות.
ב- 18 באוקטובר, הרצל נפגש עם הקיסר באיסטנבול. מרצה בפניו על הצורך ליישב את היהודים בארץ-ישראל. הקיסר משמיע הערות שאפשר לפרשן כאנטישמיות. חרף זאת הוא אומר להרצל: "אמור לי במילה אחת: מה עלי לדרוש מן הסולטאן?" הרצל משיב לו: "חברת זיכיון [שתקבל לידה את ארץ-ישראל], תחת חסות גרמנית"
בסוף אוקטובר – תחילת נובמבר מבקר קיסר גרמניה בארץ ישראל. הרצל מבקר באותם ימים ביפו, במושבות הדרום ובירושלים. הוא פוגש את הקיסר פעמיים: ב- 28 באוקטובר ליד שער מקוה ישראל וב- 2 בנובמבר בירושלים. הקיסר אינו מבטיח דבר." (נאור, מרדכי. הציונות. מאה השנים הראשונות. מבואות, תאריכון, תעודות ומושגים. הוצאת הספרייה הציונית על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, 1997, עמ' 26).
המשלחת הציונית לארץ ישראל כללה את בנימין זאב הרצל, מכס בודנהיימר, דוד וולפסון, יוסף זיידנר ומשה שנירר. הביקור החשוב תועד בתמונות רבות, השמורות באוסף התצלומים של הארכיון.