אחד העם היה הוגה דעות לאומי, מראשי חובבי ציון, ונחשב כ"אבי הציונות הרוחנית".
אשר צבי גינצבורג נולד ברוסיה בשנת 1856. מאמרו הראשון "לא זה הדרך" פורסם בשנת 1889, וחתום בשם העט "אחד העם", שהפך לכינויו. במאמר זה פרש את משנתו ואת אופן השקפתו על הפרויקט הציוני. על פי תפישתו, מדינה יהודית שתוקם בארץ ישראל לא תוכל לפתור את בעייתם של כל יהודי העולם. הפתרון טמון בתחייה תרבותית של העם היהודי. לשיטתו,על הציונים להקים בארץ ישראל מרכז רוחני דתי, מרכז שיגלם את האידיאל של "אור לגויים". מרכז זה, על פי אחד העם, יישאב את הלגיטימיות לקיומו מן האידיאלים אותם הוא מקדם, ויהווה דוגמה לעולם כולו. משום כך הוא נחשב לאבי הציונות הרוחנית.
בין זרם הציונות הרוחנית של אחד העם לזרם הציונות המדינית של הרצל ישנה מידה של מתח. אחד העם לא תמך בגישתו של הרצל ולא בקבוצות ציוניות, שרצו לנתק את הקשר בין הלאום היהודי לארץ. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1922, וכאן היה עורך "השילוח", ששימש במה למיטב הסופרים והפובליציסטים העברים. הוא נפטר בתל אביב בשנת 1927 בהיותו בן 71.
בארכיון הציוני המרכזי בירושלים שמור אוסף צילומים של אגרות אחד העם, תמונות ומכתבים לאישים שונים.