אריך מולר (1995-1895), בן למשפחה מצ'כוסלובקיה, שעסקה באריגה, החליט להקים מפעל לטקסטיל בארץ ישראל, ובכך לקחת חלק מעשי בבניית הארץ. הוא עלה בשנת 1934 במסגרת העלייה החמישית יחד עם משפחתו, ורכש שטח עבור המפעל ביישוב כופריתא’, שכונה גם כפר עטה )כיום קריית "אתא"). הוא בחר בשם ""אתא"" על שם כפר עטה, וגם מכיוון שהיה קצר, קליט ונוח לעיצוב גרפי. לאחר שהסופר ש"י עגנון ביקר במפעל ובביתו של אריך מולר הוא הציע ראשי תיבות, שיעניקו משמעות נוספת לשם המפעל: "אריגים תוצרת ארצנו".
ההיסטוריה של מפעל "אתא" מבטאת היטב את השינויים, שחלו בחברה הישראלית במשך העשורים שבהם פעל. בשנות ה-30 לבוש החאקי הפשוט והפונקציונאלי, שיוצר במפעל, זכה להצלחה והפך לשם נרדף לאיכות ולנוחות. בשנות ה-40 סיפק "אתא" מדים ואוהלים לצבא הבריטי, ששהה בארץ בזמן מלחמת העולם השנייה, ובשנות ה-50 סיפק מדים לצה"ל וביגוד לאזרחים כחלק ממדיניות הצנע הממשלתית. "אתא" הפך לסמל האולטימטיבי לישראליות, וכך ראש הממשלה דוד בן גוריון נראה לרוב כשהוא לבוש בבגדי חאקי מתוצרת "אתא". לבוש החאקי סימל ערכים של פשטות, הסתפקות במועט וצניעות, והשתלב היטב עם אתוס הפועל והחקלאי, שעסקו ביישוב הארץ.
בשנות ה-60 חל שינוי אצל הקהל הישראלי ביחס לבגדים שייצרה "אתא". בגדי החאקי נדחקו לצד לטובת בגדים אופנתיים, ססגוניים ומגוונים יותר. מנהלי "אתא" ניסו לשנות גישה ולרענן את הביגוד שייצרו בהתאם לרוח התקופה. שינוי זה מונצח בסדרת תצלומים של הצלמת הנודעת אנה ריבקין-בריק משנת 1962, שבהם תיעדה את המפעל ואת תהליך הייצור. תצלומיה של ריבקין-בריק משקפים את השינוי העיצובי שהחל ב"אתא": מחלקת בגדי הנשים הפכה פתוחה יותר לאופנה הבינלאומית, וכך החלו בייצור שמלות צבעוניות יותר מבדים עם הדפסים, המותאמות לגזרה נשית (עד אז הייתה גזרה אחידה לגברים ולנשים). למשל, השמלה שלובשת הדוגמנית בתצלום היא שמלה אלגנטית ללא שרוולים, עם הדפסה בהירה של מעוינים ומראה צעיר.
תופרות ליד ערימות בגדים בתוך בית החרושת "אתא", צילום נוסף של
אנה ריבקין-בריק, 1962 (PHR\1162429)
התצלום נמצא באוסף התצלומים של אנה ריבקין-בריק, הצלמת היהודייה משוודיה, שהתפרסמה בזכות סדרת ספרים על ילדי העולם, שעליהם עבדה בשיתוף פעולה עם סופרות ידועות, ביניהן הסופרת אסטריד לינדגרן ("בילבי"). הסדרה זכתה להצלחה רבה ותורגמה לשפות נוספות, ביניהן גם לעברית (חלק מספרים אלה תורגמו על ידי הסופרת לאה גולדברג). ריבקין הגיעה לישראל לעתים קרובות, ובמהלך ביקור בשנת 1970 נפטרה ונקברה בבית העלמין חולון. היא הורישה לקרן היסוד בירושלים כ- 30,000 תצלומים העוסקים בישראל, בציונות וביהדות, ומשם הועבר האוסף לארכיון הציוני בסוף שנות ה-70.
הצלמת אנה ריבקין-בריק, אוסף קרן היסוד (PHKH\1300940)
משפחת מולר העבירה את ניהול "אתא" לקבוצת משקיעים בשנת 1962, מספר חודשים לאחר צילומי המפעל. ההנהלה החדשה לא הצליחה להתחרות באופנה שהגיעה מחו"ל, ולא הצליחה להתאים את עצמה לקהל הישראלי. לאחר קשיים מתמשכים נסגר המפעל סופית בשנת 1985.