ילדי טהרן


 

​>"ילדי טהרן" בתחנת הרכבת ברחובות בדרכם לתחנה בעתלית​

      צילום: נחום (טים) גידל

      רחובות, פברואר 1943  

      אוסף הנס בייט / PHHB\1000001​​


       

 

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ב- 18.2.1943, הגיעה לעתלית רכבת עם 861 ילדים יהודים יוצאי פולין. הגעתם עוררה התרגשות רבה בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. בתחנות שבהם חלפה הרכבת, שהגיעה ממצרים, המונים הצטופפו על הרציפים כדי לנופף לשלום לילדים. בתחנה הוצבו עגלות עמוסות כל טוב, ותלמידי בית ספר המתינו לילדי טהרן עם דגלים ועם כרזות. כשהרכבת נעצרה בעתלית, הקהל הנרגש פצח בשירה. בית העולים בעתלית היה התחנה האחרונה של הילדים במסע ארוך ורצוף תלאות, שנמשך כשלוש שנים וחצי ממזרח פולין לארץ ישראל דרך טהרן. הנסיעה ברכבת תועדה בתצלומים רבים הן בתוך הרכבת - מנקודת מבטם של הילדים - והן מחוצה לה - מנקודת מבטם של תושבי הארץ.

 

NKH\483416 

ילדי טהרן מגיעים לתחנת הרכבת ברחובות, מבט מבחוץ, 1943 (NKH\483416)

 

לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לברית המועצות בשנת 1939 ברחו כשלוש מאות אלף יהודים משטחי פולין אל עומק ברית המועצות. יהודים נוספים הגיעו לאזורים אלה לאחר שהוגלו על ידי הרוסים או ברחו מביתם בעקבות פלישת הצבא הגרמני בשנת 1941. הם עברו תלאות קשות, וחלקם לא שרדו את המסע מזרחה. ילדים יהודים רבים נותרו ללא משפחה או נמסרו על ידי הוריהם לבתי יתומים כדי להצילם מהרעב ששרר במחנות הפליטים. המשטר בברית המועצות אִפשר לפליטים פולניים להצטרף לצבא אנדרס הפולני, שעשה את דרכו לטהרן. כ-1,000 ילדים יהודים, רובם יתומים, וכ- 800 מבוגרים יהודים יצאו מברית המועצות במסגרת זו.

PHG\1413963 

מפת המסע של ילדי טהרן בשנים 1943-1939 (PHG\1413963)

 

עם הגעת הפליטים היהודים לטהרן הסוכנות היהודית ועליית הנוער הגישו להם סיוע ודאגו להעבירם לארץ ישראל. חלקם הגיעו דרך ירדן, וחלקם הפליגו מקארצ'י בהודו הבריטית לפורט סעיד במצרים, ומשם עלו על רכבת שהביאה אותם לעתלית. בין ילדי טהרן הידועים ניתן למנות את האלופים יאנוש בן גל וחיים ארז, הסופר תומר בן ציון והרב בן ציון רבינוביץ.

 

בתצלום המופיע בתערוכה אפשר להבחין בילדה עם מטפחת (משמאל). תצלום זה נמסר לארכיון הציוני על ידי רות מרום, בתו של הנס בייט, מיוזמי העלאת ילדי טהרן ולימים מנהל "עליית הנוער". מרום העבירה כ- 350 תצלומים שונים, שרובם צולמו על ידי הצלם נחום (טים) גידל, חבר קרוב של משפחת בייט. תצלומים אלו של ילדי טהרן מתעדים את הנסיעה בתוך קרונות הרכבת. ענת בנין, ראש מדור התצלומים בארכיון, קיבלה את ערימת התצלומים מידיה של מרום, הסתכלה באופן אקראי על התמונות, וכשנתקלה בתמונה הזו זיהתה מיד את הילדה עם המטפחת: הדסה זוסמן, אימא שלה, בדרכה לארץ ישראל. זו הייתה חוויה מרגשת מאוד ויקרת ערך, מכיוון שלמשפחה לא היו תצלומים של האם בצעירותה בעקבות נדודיה מגיל צעיר, וגילוי זה אפשר להם לראות אותה בילדותה.​ ​



​​​​​