ארכיון לשכת הקונגרס הציוני בווינה 1\Z1\343
מכתבה של אגודת "אהבת ציון" לבנימין זאב הרצל משנת 1903 פותח לנו צוהר לראשית ההתארגנות הציונית במרוקו. זו התנהלה ללא כל הכוונה מגבוה וללא כל תיאום בין קבוצות שונות, שנענו לקריאה של התנועה הציונית לאחר ייסודה בקונגרס באזל ב-1897. כאשר נשלח מכתב זה כבר היו קיימות במרוקו שתי אגודות ציוניות בשתי קהילות רחוקות מאוד זו מזו: האחת - "שערי ציון" במוגדור, והשנייה - "שיבת ציון" בתיטואן (הוקמו בקיץ 1900), אך מהמכתב עולה, כי חברי אגודת "אהבת ציון" לא היו מודעים להן.
אגודת "אהבת ציון" נוסדה בסאפי שעל החוף האטלנטי במרוקו. מאיר ברששת נבחר כנשיא כבוד של האגודה, וכמזכיר נבחר יעקב מורסייאנו. שניהם חתומים על המכתב, אך ברששת הוא זה שכתב אותו. המכתב, המסוגנן בכתב רש"י, מפגין הערצה נלהבת להרצל ולתנועה החדשה, וגדוש בתארי כבוד למנהיג הציוני. הרצל זוכה לכינויי השבח "הנשיא המרומם, אוהב עמו ופאר לאומו, אדוננו הנכבד" ומתואר כ"נשיא אלקים".
מטרתו הראשונית של ברששת הייתה ליידע את הרצל בדבר הקמת האגודה. במכתב הסביר, שההתארגנות הייתה פרי יוזמתם של רבנים ושל תלמידי חכמים, ששמעו על ההתרחשויות בעולם היהודי הודות לעיתוני ההשכלה "המגיד", "הצפירה" ו"המליץ" ולעיתון הציוני-דתי "היהודי". במכתב ביקש ברששת לקבל מידע מהימן וחומר כתוב על מטרותיה המהותיות ו'הנשגבות' של התנועה הציונית, על מנת שיוכל לשכנע אנשים נוספים להצטרף לאגודה:
"לבקש מלפניו [מהרצל] כי ממרום שבתו יִתן לו למזכירו הנכבד לבאר לנו בכתב את כל הנחוץ לנו לדעת בדבר הציוניות ולהביננו בינה איך ובמה נוכל גם אנחנו - לעזור לפי כחנו - בבנין המפעל הגדול הזה!"
ברששת ציין שבקהילה שלו הכירו רק את שם התנועה ושמעו על איסוף השקל הציוני, אבל לא ידעו מהם חוקי התנועה ופעולותיה – הרי היא לא נוסדה אך ורק לשם איסוף תרומות השקל! לשם כך הוא ביקש חומר כתוב בעברית על התנועה הציונית, ובראש ובראשונה ביקש לקבל את ספרו של הרצל "מדינת היהודים". הוא גם ביקש שישלחו לו תמונה של הרצל כדי לתלות אותה בבית הוועד שלהם.
בין יוזמי הקמת האגודות הציוניות הראשונות במרוקו מאיר ברששת היה המעודכן ביותר ביסודות האידיאולוגיים-לאומיים של התנועה הציונית בראשיתה ובפרוגרמה הפוליטית המדינית-אקטיביסטית שלה. הוא גם היה המיליטנטי ביותר. מסיבה זו ביקש לתרום ליישום הרעיון הלאומי המוצהר של התנועה ולא רק להשתתף במעשה הסמלי של שקילת השקל כל שנה. עד לקיץ 1922 הוא היה הנפש החיה של האגודה בסאפי, אולם במשך השנים התייאש מאדישות בני הקהילה ומן ההתרוצצויות שלו לאיסוף תרומות השקל, שהלכו והתמעטו. הוא ביקש לפרוש מתפקידו, אך שמר על התואר "נשיא כבוד" של האגודה. בסוף ימיו חזר לארץ, וכאן נפטר בשנת 1948.
מכתב התשובה של הרצל לא שרד, אך לפי עדותו של ברששת הרצל ענה למכתבו, והודות לכך הצליח לעודד יהודים נוספים בסאפי להצטרף לאגודה ולשקול את השקל. הספר "מדינת היהודים" לא נשלח אליו גם עשרים שנה לאחר מכן.
יהודי ממרוקו שעלה לארץ ישראל וגר בטבריה, 1937. אוסף קרן היסוד (PHKH\1274242)