תכנית באזל


 
>> נוסח הצעת "התוכנית הציונית" ("תוכנית באזל") שהוצגה בקונגרס הציוני הראשון

כפי שנוסחה על-ידי מקס נורדאו.

דף משוכפל של כתב היד המקורי

30 באוגוסט 1897

אוסף דברי הדפוס DD1\1


 

ביום ראשון, ה-29 באוגוסט 1897, התכנסו יותר מ- 200 צירים מקרב הקהילות היהודיות לשלושת ימי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, והתנועה הציונית החלה את דרכה כגוף מאורגן וממוסד. נוסח הצעת "התוכנית הציונית", שהונח על שולחן הקונגרס על ידי מקס נורדאו ביומו השני של הקונגרס, נכתב בכתב יד ושוכפל להפצה בקרב צירי הקונגרס. התוכנית כללה ארבעה סעיפים שהועמדו להצבעה בקרב הצירים, ולאחר אישורם (בתוספת מילה אחת) נחשבו למסמך הייסוד של התנועה הציונית המכונה "תוכנית באזל".


וכך נכתב בה, בתרגום לעברית:

 "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל המובטח לפי המשפט 

 [בהמשך נוסף: "הכלל"].  

  לשם השגת מטרה זו מתכוון הקונגרס לנקוט באמצעים אלה:

  א. פיתוח תכליתי של ארץ ישראל על ידי יישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ועוסקים במשלח יד

 ב. ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים יעילים, מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ

 ג. הגברת הרגש הלאומי-יהודי וההכרה הלאומית-היהודית

 ד. פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות, שיש צורך בהן למען הגיע את מטרת הציונות"


PHPS\1339707

מקס נורדאו, ממחברי "תוכנית באזל", 1900 (PHPS\1339707)

 

ועדה מיוחדת לניסוח התוכנית הוקמה יום לפני תחילת הקונגרס. בראשות הוועדה עמד מי שייבחר לתפקיד סגנו של הרצל, מקס נורדאו. חבריה היו המשפטנים והפעילים הציוניים נתן בירנבאום, זיגמונד בומברג-ויטקובסקי, אלכסנדר מינץ ושאול רפאל לנדאו. לוועדה צורפו גם צבי הרמן שפירא, איש "חובבי ציון" שתמך בציונות המעשית, ומקס בודנהיימר, משפטן שתמך בציונות המדינית. עקרונות הפעולה נתנו ביטוי גם להתיישבות מעשית בארץ וגם לפעילות מדינית תוך הדגשה, שהפעילות הציונית תיערך בהתאם לחוקי המדינות שבהם גרים היהודים ועם לגיטימציה בינלאומית לפעילות זו. משהציג נורדאו את הנוסח המוסכם בפני מליאת הקונגרס ב- 30 באוגוסט, התגלעה מחלוקת באשר להגדרת הבסיס המשפטי לזכות ההגדרה העצמית של היהודים. בתום הדיון סוכם שבסיס זה יקבע על-פי "משפט הכלל", משמע, המשפט הבינלאומי. לאחר הוספת המילה "הכלל" למשפט הפותח של הצעת הוועדה אושרה התוכנית על ידי הקונגרס.


PHG\1052657

הרצל נואם בקונגרס הציוני הראשון, ציור מאת א. אוקין (PHG\1052657)

 

הרצל עצמו כלל לא תמך בניסוח תוכנית עקרונות לתנועה הציונית בקונגרס הציוני. הוא טען שהתוכנית כבר קיימת בספרו – "מדינת היהודים". הרצל גם חשש שאזכור מפורש של פלשתינה כיעד לבית לאומי לעם היהודי יסכן את המגעים, שניהל אז עם השלטון העות'מני להשגת צ'רטר מדיני לאוטונומיה יהודית. אנשי "חובבי ציון" הפעילו לחץ כבד על הרצל, עד שנאלץ לתת את הסכמתו להקמת ועדה לניסוח התוכנית.

 

הדף המשוכפל עם "תוכנית באזל" נשמר באוסף דברי הדפוס בארכיון הציוני. אוסף ייחודי זה מכיל חומרי "אֵפֵמֵרָה" (תרגום מיוונית: בשביל יום), פריטים כתובים או מודפסים, שבעת יצירתם נועדו לשימוש חד פעמי, ולאחר מכן הושלכו כיוון שלא היה בהם צורך: חוברות, עלונים, קונטרסים, כרטיסי ביקור, כרטיסי ברכה, לוחות שנה ועוד. האוסף מכיל יותר מ-11,000 תיקים, המקיפים טווח נושאים נרחב, ומשקפים את חיי היום יום. הדף המשוכפל ועליו הצעת "תוכנית באזל", שהופץ בקרב באי הקונגרס לקראת ההצבעה, לא היה נחוץ עוד לאחר אישור התוכנית ונשמר כאפמרה. עם הקמת אוסף דברי הדפוס בארכיון על ידי ד"ר אלכס ביין, נרשם הדף המשוכפל עם התוכנית בתיק הראשון של האוסף, שהוקדש כולו לפריטים מהקונגרס הציוני הראשון.​

 

 ​