איגרת תימן

 
>> איגרת מנציגי המשרד הארצישראלי ורב המושבות, הרב קוק, 
ליהודי תימן בנוגע לעלייה לארץ ישראל.
יפו, אייר תרע"ב, 1912
ארכיון שמואל יבנאלי A237\5
 
  

 

זרם עולים בלתי פוסק הגיע מתימן לארץ ישראל משנת 1908 ועד 1912. במהלך תקופה זו הגיעו לישראל כ-1500 איש מתוך מניעים דתיים. הגירתם לארץ לא הייתה כרוכה בקשיים מצד השלטון, מכיוון שתימן הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית. תחילה זכה גל העלייה לתמיכת הנהגת היישוב, אך בשלב מסוים התעורר החשש, שאין ביכולתה לסייע בהבאת עולים נוספים בשל אפשרויות הקליטה וההכשרה המוגבלות במושבות החקלאיות בארץ.​​


המשרד הארצישראלי (הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל) ביפו,

1907 (PHPS\1339909)

 

יעקב טהון וארתור רופין, ראשי המשרד הארצישראלי, יפו, 1908 (PHPS\1339911)

 

בעקבות זאת נשלחה בשנת 1912 איגרת ליהודי תימן בחתימתם של רב המושבות, הרב קוק, ושני פעילי "המשרד הארצישראלי", שעסקו בהעלאת יהודי תימן, שמואל יבנאלי ויהושע פלדמן. באיגרת ביקשו מהקהילה היהודית לעכב את יציאתו של גל עולים חדש לארץ ולהכין את אלה המתכוונים לעלות לקשיי החיים בארץ ולצורך החיוני בהשתלבותם בעבודת חקלאות ביישובים היהודיים:

"כל העולה לארץ ישראל צריך להיות פועל עובד אדמה. ולכן אם אדם רוצה לעלות לארץ ישראל צריך הוא ובני ביתו להכין את עצמו לדבר זה. היינו שיסכים בנפשו ברצון גמור להתפרנס מיגיע כפיו מעבודת האדמה בשדה או בכרם בתור שכיר... יכולים לעלות לארץ ישראל רק אנשים, שיש להם כסף להוצאות הדרך, ושהם בריאים בגופם, למען שיוכלו להתפרנס מיגיע כפיהם בעבודה קשה בשדה או בכרם דווקא ולא בשום מסחר ואומנות... וכאשר יתיישבו אחינו בני תימן, שעלו בזמן האחרון, ויתחילו להתפרנס בשלום ויהא אפשר להכניס עולי תימן חדשים נודיע לכם הדבר במועדו".

 

מדוע זכתה תימן לעידוד עלייה מ"המשרד הארצישראלי", ומדוע השתנתה מדיניות זו?

בראשית המאה ה-20 עמד רעיון "כיבוש העבודה" בראש סדרי העדיפויות של הנהגת היישוב, ולפיו התבססות היישוב היהודי בארץ ישראל צריכה להתבצע לא רק על ידי רכישת קרקעות אלא גם על ידי דחיקת הפועלים הערבים, שבלטו בכוח העבודה במושבות. העולים היהודים ממדינות אשכנז לא הצליחו להשתלב בעבודה הקשה, וההערכה הייתה כי עולי תימן יוכלו לתפוס את מקום הפועלים הערבים בשל היותם "פועלים טבעיים", המסתפקים במועט, ומשתלבים בקלות בעבודת כפיים בשכר נמוך.

 

בשנת 1911 נשלח לתימן שמואל יבנאלי (ורשבסקי) [1961-1884], נציג "המשרד הארצישראלי", כדי ללמוד את מאפייני הקהילה היהודית המקומית ולשכנעה לעלות ארצה. כדי למתן את התנגדות השלטונות העות'מאניים לשליחות התחזה יבנאלי לרב בשם אלעזר בן-יוסף, הפועל בשמו של הרב קוק, וצויד באגרות עם שאלות בענייני הלכה, שאותן היה צריך להעביר לרבני הקהילות על מנת לקבל את תשובתם. יבנאלי הצליח בשליחותו להצית את דמיונם של יהודי תימן באשר לאפשרויות העלייה ארצה והוביל לגל עלייה גדול של כ-850 עולים באותה שנה.

 

 

שמואל יבנאלי והדיין מארי בעדן בזמן שליחותו של יבנאלי לתימן, 1911

(מתוך "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", דוד תדהר)

 

העולים מתימן לא ענו על ציפיותיהם של אנשי היישוב, והשתלבו באופן חלקי בלבד בעבודה החקלאית. היעדר הכשרה חקלאית, מספרם המועט ביחס לפועלים הערבים ודרישתם לשכר זהה לפועל אשכנזי לא אִפשר את מימוש הציפיות מהם. אומנם בתימן הם חיו בקרב שבטים חקלאיים, אך מעטים מהם עסקו בחקלאות. רובם היו בעלי מלאכה, והתפרנסו גם כסוחרים זעירים. משום כך החליט המשרד הארצישראלי להאט את קצב העלייה ולהבהיר מראש לאלה שבחרו לעלות בכל זאת שבארץ יעסקו בחקלאות.

 

האיגרת ליהודי תימן השתמרה בארכיונו הפרטי של שמואל יבנאלי, שבו ניתן למצוא תיעוד רב של שליחותו הייחודית לקהילה היהודית בתימן בתחילת המאה ה-20.​ ​