עוד לפני הקמת מדינת ישראל התגלתה הקהילה היהודית באתיופיה – קבוצה ששמרה על מאפיינים דתיים וראתה את עצמה כחלק מהעם היהודי. יצחק בן-צבי [1963-1884], שפעל להכרה ממסדית בקהילה האתיופית, מונה לנשיא בשנת 1952 והוביל שיתופי פעולה בין ישראל לאתיופיה בסיוע המנהיג היהודי-אתיופי יונה בוגלה [1987-1908], שליח הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. אחד משיתופי הפעולה היה הבאת קבוצת נערים ונערות לישראל, כדי שילמדו את השפה העברית, ייחשפו לתרבות המערבית ולאחר מכן ישובו לאתיופיה ללמד ולהכין את הקהילה היהודית לקראת עלייתה ארצה. בינואר 1955 הגיעו לראשונה לישראל 12 צעירים מאתיופיה, ובאוקטובר 1956 הגיעה קבוצה של 15 בני נוער נוספים. כולם נקלטו בכפר הנוער "כפר בתיה".
חניכים אתיופים יחד עם חניכים מקומיים בכפר בתיה, 1955 (PHG\1016480)
כפר בתיה נוסד ליד רעננה בשנת 1947 בכדי לקלוט ילדים ניצולי שואה, והופעל על ידי עליית הנוער. הוא נקרא על שם בתיה גוסטפלד, נשיאת נשות "המזרחי" באמריקה, שעמדו מאחורי הקמתו. החניכים מאתיופיה שהגיעו למוסד למדו עברית במהירות והשתלבו היטב בעבודה החקלאית, אבל חוו פערים תרבותיים משמעותיים וגעגועים למשפחות שנותרו מאחור. הקבוצה הראשונה התחנכה בארץ שלוש שנים והקבוצה שנייה - שמונה שנים. בסוף התקופה התקשו הילדים לחזור לאתיופיה. יצחק בן-צבי הזמין אותם להתארח במשכנו, עודד אותם לחזור לביתם ולשמש כ"גשר ראשון בשליחות לאומית". הסוכנות היהודית הייתה נחושה להשיבם חזרה, מכיוון שהייתה הסכמה בין מדינת ישראל לקיסר אתיופיה, היילה סלסי, שלא יישארו בארץ עם סיום לימודיהם. בהתאם להסכמה זו רוב חברי ההכשרה חזרו לאתיופיה.
אלי (אללק) אבבה נולד בשנת 1941 והגיע לישראל עם הקבוצה הראשונה בגיל 10. הילדים מאתיופיה תועדו בסדרת תצלומים בשנת 1955 ע"י צלם לא ידוע, והשתמרו באוסף התצלומים הכללי. אלי צולם בעודו מחזיק תרנגולת בלול של כפר בתיה. אחד מהחניכים העיד שמנהלי הפרויקט היו גאים בתuכנית הייחודית והציגו אותם לכל אורח שהגיע לסיור במקום. ייתכן שגם תמונות אלו שימשו כחומרי תעמולה.
חלק מהחניכים שחזרו לאתיופיה השתלבו בהוראה בבתי הספר של הסוכנות וחלקם השתלבו בעמדות שונות בממשל האתיופי. פעילותה של הסוכנות היהודית באתיופיה והקשר עם חניכי כפר בתיה הצטמצמו בעקבות קשיים תקציביים וגם בשל ויכוחים פנימיים בישראל בנוגע להכרה ביהדות הקהילה והאם להחיל עליה את חוק השבות. הממסד הדתי בישראל עסק בסוגיה זו ובשנת 1973 התקבל הכשר ליהדותם מאת הרב הראשי עובדיה יוסף. רק לאחר שהממשל האתיופי ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל והחל לרדוף אחר פעילי עלייה וציונים (ביניהם חניכי כפר בתיה) החלו מבצעי עלייה חשאיים, ששיאם היה ב"מבצע משה" (1985-1984) ו"מבצע שלמה" (1991). רוב חניכי כפר בתיה מצאו את דרכם חזרה לישראל במהלך שנים אלו.
מחנה פליטים בסודן, אוסף התצלומים של המחלקה לעלייה וקליטה (PHJE\851184)