ההכשרה בכפר בתיה

 

 
>> חניך בהכשרה בכפר הנוער כפר בתיה,
     רעננה 1955   
     אוסף התצלומים הכללי / PHG\1016474
 
    
  

עוד לפני הקמת מדינת ישראל התגלתה הקהילה היהודית באתיופיה – קבוצה ששמרה על מאפיינים דתיים וראתה את עצמה כחלק מהעם היהודי. יצחק בן-צבי [1963-1884], שפעל להכרה ממסדית בקהילה האתיופית, מונה לנשיא בשנת 1952 והוביל שיתופי פעולה בין ישראל לאתיופיה בסיוע המנהיג היהודי-אתיופי יונה בוגלה [1987-1908], שליח הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית. אחד משיתופי הפעולה היה הבאת קבוצת נערים ונערות לישראל, כדי שילמדו את השפה העברית, ייחשפו לתרבות המערבית ולאחר מכן ישובו לאתיופיה ללמד ולהכין את הקהילה היהודית לקראת עלייתה ארצה. בינואר 1955 הגיעו לראשונה לישראל 12 צעירים מאתיופיה, ובאוקטובר 1956 הגיעה קבוצה של 15 בני נוער נוספים. כולם נקלטו בכפר הנוער "כפר בתיה".


PHG\1016480

חניכים אתיופים יחד עם חניכים מקומיים בכפר בתיה, 1955 (PHG\1016480)​


כפר בתיה נוסד ליד רעננה בשנת 1947 בכדי לקלוט ילדים ניצולי שואה, והופעל על ידי עליית הנוער. הוא נקרא על שם בתיה גוסטפלד, נשיאת נשות "המזרחי" באמריקה, שעמדו מאחורי הקמתו. החניכים מאתיופיה שהגיעו למוסד למדו עברית במהירות והשתלבו היטב בעבודה החקלאית, אבל חוו פערים תרבותיים משמעותיים וגעגועים למשפחות שנותרו מאחור. הקבוצה הראשונה התחנכה בארץ שלוש שנים והקבוצה שנייה - שמונה שנים. בסוף התקופה התקשו הילדים לחזור לאתיופיה. יצחק בן-צבי הזמין אותם להתארח במשכנו, עודד אותם לחזור לביתם ולשמש כ"גשר ראשון בשליחות לאומית". הסוכנות היהודית הייתה נחושה להשיבם חזרה, מכיוון שהייתה הסכמה בין מדינת ישראל לקיסר אתיופיה, היילה סלסי, שלא יישארו בארץ עם סיום לימודיהם. בהתאם להסכמה זו רוב חברי ההכשרה חזרו לאתיופיה.

 

בין הנערים שהגיעו מאתיופיה היה גם תדסה באיוך, יליד 1941, שהגיע לישראל בגיל 10 עם הקבוצה הראשונה, אך מחמת גילו הצעיר עבר לקבוצה השנייה. בשנת 1955 תועדו הנערים בסדרת תצלומים על ידי צלם לא ידוע, והם נשמרו באוסף התצלומים הכללי בארכיון. תדסה צולם בעודו מחזיק תרנגולת בלול של כפר בתיה. אחד מחניכי ההכשרה העיד, שמנהלי הפרויקט היו גאים בתוכנית ההכשרה הייחודית, והיו נוהגים להציג אותם לכל אורח שהגיע לסיור במקום.

 

במהלך שנות ה-50 הקימה הסוכנות היהודית 27 בתי ספר בכפרים יהודיים באתיופיה, וחלק מהחניכים שהתחנכו בארץ אכן לימדו בהם. לקראת סוף העשור נסגרו כל בתי הספר למעט בית הספר באמבובר בשל קשיי תקציב של הסוכנות. הקשר עם הקהילה האתיופית דעך גם בעקבות הוויכוח שהתעורר בארץ בנוגע להכרה ביהדותם והחלת חוק השבות. בשנת 1973 התקבלה פסיקה של הרב הראשי עובדיה יוסף המכירה ביהדותם, אך רק לאחר שהממשל באתיופיה ​ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ​והחל לרדוף אחר פעילי עלייה וציונים (ביניהם חניכי כפר בתיה) החלו מבצעי עלייה חשאיים. שיאם של מבצעים אלה היה "מבצע משה" (1985-1984) ו"מבצע שלמה" (1991). תדסה באיוך חזר לאתיופיה בשנת 1964, ולימד בבתי ספר שונים. הוא ישב בכלא כאסיר ציון בשנים 1981-1979, ועלה לישראל לאחר ששוחרר. רוב חניכי כפר בתיה מצאו את דרכם חזרה לישראל במסגרת העליות מאתיופיה.


PHJE\851184

מחנה פליטים בסודן, אוסף התצלומים של המחלקה לעלייה וקליטה (PHJE\851184) 




 ​​