חיילים אלמונים

חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים

וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.

כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:

מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת הדָמִים,

בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ.

בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים

וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ!

לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כמו הֲמוֹן עֲבָדִים (כַּהֲמוֹן)

כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. (שנשפוך)

(הלו) רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִים!

חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת על עמנו! (בְּעַד)

מילות השיר "חיילים אלמונים" מופיעות במחברת שירים משנת 1932של אברהם שטרן (“יאיר”) [1942-1907], שנכתבה בכתב ידו עם שינויים קלים, שערך בשיר המקורי ונכללו בגרסה הסופית שפורסמה. השיר שימש תחילה כהמנון האצ"ל (ארגון צבאי לאומי), ולאחר שפרש שטרן מהאצ"ל והקים את הלח"י (לוחמי חירות ישראל), הפך השיר להמנון הארגון החדש.

אברהם שטרן (A549\25)

אברהם שטרן נולד ב-1907 בפולין, ועלה לארץ ב-1925. את פעילותו הפוליטית החל בעת שלמד ספרות באוניברסיטה העברית. תחילה הצטרף ל"הגנה" בירושלים בפיקודו של אברהם תהומי. בשנת 1931 לאחר פרישת תהומי, שהקים את האצ"ל, הצטרף אליו שטרן. הוא החל בלימודי דוקטורט בספרות קלאסית בפירנצה שבאיטליה, אולם הפסיק כעבור שנה, והחל לעסוק בגיוס מתנדבים וברכישת נשק בפולין עבור האצ"ל. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לארץ. הוא עמד בראש ארגון "הפורשים" מן האצ"ל על רקע המחלוקת בארגון ביחס לבריטים - האם להמשיך במאבק נגדם או לסייע להם בזמן המלחמה. באוגוסט 1940 הקים את ארגון "לוחמי חירות ישראל" – הלח"י. הוא הוביל אותו במלחמה עיקשת נגד שלטונות המנדט תוך חילוקי דעות חריפים עם מרבית מנהיגי היישוב. ב-12 בפברואר 1942 פשטה המשטרה הבריטית על מקום מחבואו, והוא נורה למוות. 

את השיר "חיילים אלמונים" כתב תחת הרושם הקשה של פרעות תרפ"ט. באותה תקופה שירת ב"הגנה" בירושלים, והשתתף בהגנה על תושבי העיר. השיר ראה אור לראשונה בכתב העת "המצודה", שפורסם ביוזמת אנשי האצ"ל וביניהם שטרן עצמו, והוקדש למאורעות תרפ"ט. הוא הושר לראשונה בסיום קורס המפקדים השני של האצ"ל בפסח 1932, ועד מהרה הפך להמנון הארגון. עם הקמת הלח"י הפך אותו שטרן להמנון הארגון החדש. השיר זכה לפרסום בתפוצה רחבה תוך זמן קצר - בארץ ובקהילות היהודיות בגולה ללא קשר להשתייכות לזרם התנועתי ובדרך כלל ללא אזכור המחבר. ישנן עדויות, כי שורות מהשיר ליוו גם את משתתפי מרד גטו ורשה.

כמו רבים משיריו גם השיר "חיילים אלמונים" ביטא את הזרם המקסימליסטי של הלאומיות הציונית, ובולטות בו הטוטאליות והפטאליות של המאבק ושל ההקרבה. אידיאולוגיה זו הִנחתה את דרכו ואת פועלו של שטרן במחתרת. לא בכדי אימץ לעצמו כשם-עט, הן בפרסום שיריו והן בכינויו המחתרתי, את שמו של אלעזר בן-יאיר, מנהיג המתבצרים במצדה במרד הגדול נגד הרומאים.

כתב היד שמור בארכיון האישי של אברהם שטרן, שנמסר על ידי בני משפחתו לארכיון הציוני המרכזי. הוא כולל  כתבי יד של שיריו, מכתבים ותעודות שאסף בחייו וגם את ספר התנ"ך הפרטי שלו עם סימונים, שהשאיר בטקסט.