פרוטוקול הסוכנות: ידיעות על השואה

ישיבה של הנהלת הסוכנות היהודית, יצחק גרינבוים, דוד בן-גוריון וארתור רופין יושבים במרכז השולחן, 1937. צילום: צבי אורון (NZO\638749)​

הפרוטוקול הסודי של ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, שנערכה בירושלים ב-22 לנובמבר 1942, מתעד את הפעם הראשונה שבה הוצגו לחברי ההנהלה עדויות עדכניות של יהודים, שהגיעו מאירופה הכבושה בידי הנאצים, על השמדת היהודים בשטחי המדינות הכבושות.

במהלך הישיבה בראשות יצחק גרינבוים הציג חבר ההנהלה, אליהו דובקין, את העדויות של יהודים תושבי ארץ-ישראל, ששִחררו הגרמנים במסגרת עסקת חילופין בין בריטניה לגרמניה והגיעו למחנה המעבר בעתלית. בעסקה זו הוחזרו לארצם נתינים של שתי המדינות, ששהו בשטחים שבשליטת המדינה אחרת – גרמנים, ששהו באימפריה הבריטית, הוחזרו לגרמניה, ונתיני האימפריה הבריטית, ששהו בגרמניה ובשטחי אירופה הכבושה, הוחזרו למדינות מוצאם. עדויות אלה אישרו מידע שהחל להגיע ממקורות שונים באירופה על אודות השמדה שיטתית של יהודי אירופה הכבושה בידי הנאצים ועל ידי השלטונות של חלק מהמדינות הכבושות. העדויות גם פתרו את התעלומה בדבר יעד הגירוש של קהילות יהודיות שלמות עליו דווח לפני כן - הם נשלחו להשמדה מאורגנת במחנות השמדה.

בהמשך הדיון עסקו הנוכחים בצעדים, שניתן לנקוט כדי לבלום את ההשמדה ובעיקר באמצעים דיפלומטיים והסברתיים - פנייה להנהגת המעצמות, הוצאה מאורגנת של יהודים רבים ככל האפשר מהמדינות, שטרם החלה בהן השמדה שיטתית (מדינות הבלקן בעיקר), פרסום המידע הקשה כדי לעורר את דעת הקהל הבינלאומית וליידע את היישוב בארץ, יצירת לחץ ישיר על שגרירויות גרמניות במדינות ניטרליות והכרזה על יום שביתה בארץ ישראל כמחאה. בסיום הדיון בנושא קבע יושב ראש הדיון, יצחק גרינבוים, כי "ועדת הארבעה", שהוקמה קודם לכן לטיפול במצבה הקשה של יהדות פולין הכבושה (שבה היו חברים יצחק גרינבוים, ד"ר אמיל שמורק, אליהו דובקין ומשה חיים שפירא) תתכנס לדיון משותף עם ד"ר דב יוסף על מנת לגבש המלצות מפורטות, ותנסח את הפנייה למעצמות.

דיון זה התקיים יותר משנה לאחר שהגרמנים החלו בהשמדה השיטתית של הקהילות היהודיות, ואז כבר הושמדו רוב הקהילות היהודיות בפולין ובשטחי ברית המועצות הכבושה (ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס ואוקראינה). ידיעות על מצבה החמור של יהדות אירופה תחת הכיבוש הנאצי התקבלו במוסדות היישוב ובציבור כבר עם פרוץ המלחמה בספטמבר 1939. עם זאת, בהנהגת מוסדות היישוב טרם התגבשה ההכרה, שמדובר בהשמדה שיטתית של יהדות אירופה, ושעליה ליזום פעילות כדי לעצור אותה. עדותם של נתיני ארץ-ישראל, שהגיעו מלוע הארי של הכיבוש הנאצי למחנה המעבר בעתלית, הייתה עבור חלק מהנהגת היישוב העדות המהימנה הראשונה, שאִפשרה לגבש את תמונת המצב החמורה לגבי כלל יהדות אירופה ולגבי מצבן של הקהילות במדינות השונות.

הכרזת מוסדות היישוב על שלושה ימי אבל בעקבות הידיעות על השואה,

 30.11-2.12.1942 (KRU\5214)

הפגנה בתל אביב במהלך ימי האבל על שואת יהודי אירופה, 1942. אוסף קרן היסוד (NHK\409506)

בעקבות ישיבה זו החלה סדרת דיונים ממוקדים בהנהגת הסוכנות היהודית בראשות דוד בן-גוריון לגיבוש אפיקי ההצלה. "ועדת הארבעה" הפכה ל"ועד ההצלה המאוחד שליד הסוכנות היהודית". הוועד ריכז את מאמצי היישוב להצלת יהדות אירופה - הן במישור המדיני מול מעצמות בעלות הברית או באופן ישיר מול מדינות הבלקן והן בפעילות החשאית בשיתוף פעולה עם קהיליית המודיעין הבריטית.