מפת הסוכנות היהודית

המפה, המשורטטת על גבי נייר שקוף, מציגה את הצעת הסוכנות היהודית לחלוקת הארץ לשתי מדינות. ההצעה הוגשה בצורה לא-פורמלית לוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית בשנת 1946. מפה זו היא אחת מהביטויים הגראפיים הבודדים, הקיימים בארכיון הציוני (וכנראה בכלל), המציגה את גבולות המדינה העתידיים לפי השקפת המוסדות הציוניים. הצעה זו איננה ההצעה הראשונה, וקדמו לה תוכניות מצומצמות יותר של הסוכנות היהודית משנת 1938, אך הצעת חלוקה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הגראפית לקווי הגבול של מדינת ישראל, שעוצבו בסופו של דבר במהלך המאבק על הארץ בשנת 1948.​​

 בניין הסוכנות היהודית, ירושלים, 1945. צילום: נחום (טים) גידל (NTG\701067)​​

רעיון חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית הועלה כבר בשנות השלושים של המאה ה-20. ועדת החקירה הבריטית המלכותית בראשות הלורד פיל (Peel) הייתה הראשונה לקבוע, שהפתרון לסכסוך על הארץ הוא על ידי חלוקת הארץ והקמת מדינות עצמאיות נפרדות ליהודים ולערבים. מבחינת התנועה הציונית משמעות חלוקת הארץ הייתה ויתור על רעיון הקמת בית לאומי על כל חלקי ארץ ישראל מהירדן במזרח ועד לים במערב. הזרם המרכזי בציונות קיבל את עיקרון החלוקה, אך לא את חלוקת השטח וקווי הגבול העתידיים, שהוצעו ע"י המעצמות.

מלחמת העולם השנייה ומצבם של יהודי אירופה מחד גיסא, ונסיגת הבריטים מרעיון הבית הלאומי ליהודים מאידך גיסא, הובילו את התנועה הציונית ואת מוסדותיה לזנוח את רעיון חלוקת הארץ ולגבש דרישה להקמת מדינה יהודית (Jewish Commonwealth) בכל רחבי ארץ ישראל. "תוכנית בילטמור" של התנועה הציונית ממאי 1942 אישרה הלכה למעשה דרישה זו, והייתה למדיניות הרשמית של המוסדות הציוניים במשך שנות המלחמה.

סיום מלחמת העולם השנייה ומצב פליטי השואה במחנות העקורים באירופה הובילו ללחץ פוליטי ומדיני על בריטניה ועל ארצות הברית מצד המוסדות הציוניים ומצד גורמים פוליטיים שונים במדינות אלה. הלחץ הוביל להקמת ועדת חקירה משותפת לבריטים ולאמריקאים, שמטרתה הייתה לדון בבעיית העקורים במחנות וקליטתם האפשרית בארץ ישראל. הוועדה מונתה ב-13 לנובמבר 1945 על ידי שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, ומנתה 12 חברים: מחציתם בריטים ומחציתם אמריקאים.

חברי הוועדה האנגלו-אמריקאית ביקרו במחנות העקורים, והגיעו לארץ ישראל במהלך מרץ 1946. הם נפגשו עם ראשי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, ביניהם חיים ויצמן, דוד בן גוריון ומשה שרת (שרתוק). למרות שהעמדה הרשמית של התנועה הציונית הייתה נגד חלוקת הארץ, הביעו בן גוריון ושרת בפגישתם עם חבר הוועדה הבריטי, ריצ'רד קרוסמן, שהתקיימה במלון עדן בירושלים, נכונות לחלוקת ארץ ישראל. ככל הנראה בפגישה זו הוצגה לראשונה טיוטת מפה זו להמחשת הצעתה של התנועה הציונית לגבי חלוקה אפשרית של ארץ ישראל. כמה חודשים לאחר מכן אימצו המוסדות הציוניים באופן רשמי את רעיון חלוקת הארץ, ועשו שימוש במפה זו בוועדות הבאות שהוקמו.  

הוועדה האנגלו-אמריקאית בתחנת הרכבת בירושלים, 1946. צילום: צבי אורון (PHO\1362630)

דוד בן גוריון ומשה שרת בזמן הפסקה בדיוני הוועדה, 1946. אוסף קרן היסוד (NKH\455111)​

המפה המדוברת נמצאה בארכיון המחלקה המדינית יחד עם מפות נוספות ובהן הצעות נוספות לחלוקת הארץ, שנקשרו לפעילותה של הוועדה האנגלו-אמריקאית. לא ידוע בוודאות מי שרטט מפות אלה. ההערכה היא כי מדובר במודד זלמן ליף (ליפשיץ), שלקח חלק במשלחות השונות של הסוכנות היהודית שנשאו ונתנו למציאת פתרון לבעיית הארץ ולהקמת מדינה יהודית. זלמן ליף היה אחד המומחים הגדולים לעניין קרקעות ארץ ישראל, וגם ארכיונו האישי שמור בארכיון הציוני (A402).​​