השבוע יתכנס הקונגרס הציוני ה- 37 במספר בבנייני האומה בירושלים. חשיבותו של הקונגרס הציוני ידועה: הוא קובע את המדיניות והאידיאולוגיה של ההסתדרות הציונית העולמית. הקונגרס מתכנס אחת לחמש שנים בירושלים, ומגיעים אליו נציגים (צירים) מכל רחבי העולם. לרגל התכנסות הקונגרס בחרנו להציג תמונות וכרזות מאוספי הארכיון, המלווים את הקונגרסים השונים מתחילתם ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.
תחילת הציונות
הקונגרס הציוני הראשון התכנס ביוזמתו של בנימין זאב הרצל במטרה לקדם את תכניתו להקים מדינה יהודית ולבסס את פעילותה של התנועה הציונית. הקונגרס נערך בבניין הקזינו המפואר שבבאזל בטקס רב רושם. הצירים נדרשו להגיע בחליפות שחורות ועניבות לבנות לרגל המאורע החגיגי. הקונגרס עורר התעניינות רבה וזכה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתונות הכללית ובעיתונות היהודית.
בניין הקזינו בבאזל שבו נערך הקונגרס הציוני הראשון
ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון | צירי הקונגרס הציוני הראשון
הקונגרסים הראשונים בהנהגתו של הרצל ייסדו מוסדות שונים כמו אוצר התיישבות היהודים והקרן הקימת, שיפעלו למען הגשמת מטרותיה של התנועה הציונית. הדיונים לגבי מיקום מדינת היהודים והאופן שבו יש לפעול כדי להקים אותה באו לידי ביטוי בוויכוחים על הצעתו של הרצל להקים מדינה באוגנדה ובעימות בין תומכי הציונות המדינית ובין תומכי הציונות המעשית.
הרצל נואם בקונגרס הציוני השני, ציור של מנחם אוקין | הרצל בחברתם של ישראל זנגוויל וגברת פאברי
הרצל נואם בקונגרס השני, 1898 | גלוית שנה טובה עם ראשי הציונות, מאוסף נחום סוקולוב
הרצל בקרב קבוצת עיתונאים ציוניים, הקונגרס השישי | צירים מהקווקז בקונגרס השישי, באזל, 1903
ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל
הקונגרס הי"ב התכנס בשנת 1921 לאחר מלחמת העולם הראשונה ועמד בסימן הצלחה משמעותית לתנועה הציונית: הצהרת בלפור. כעת פנו צירי הקונגרס לקבוע החלטות הקשורות להתיישבות בארץ ישראל ולקידום האוכלוסייה המקומית. בקונגרסים שנערכו בשנות ה-20 הוחלט להקים את קרן היסוד ואת הסוכנות היהודית. דנו בדרכים לעידוד העלייה לארץ ישראל והוחלט לרכוש את אדמות עמק יזרעאל. כמו כן, נקבע שיש לפעול לפתיחת אוניברסיטה בירושלים.
מפעל השקל לקראת הקונגרס הי"ג, 1922 | מנחם אוסישקין נואם בקונגרס הציוני הט"ז, ציריך, 1929
מימין: תרגילי התעמלות של הגברות, הקונגרס הי"ב, 1921 | משמאל: תערוכה מתוצרת הארץ, הקונגרס הציוני הי"ד, וינה, 1925
מאבק בגרמניה ובבריטניה
עם עליית היטלר לשלטון ורדיפות יהודי גרמניה מצבם של יהודי אירופה החמיר. בנוסף, היחסים עם הבריטים בארץ ישראל החלו להתדרדר בעקבות הצעת החלוקה ופרסום הספר הלבן. בקונגרס הכ"א, שהתכנס בשנת 1939, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, נערכו דיונים על האופן שבו יש להיאבק בגזירות שהופיעו בספר הלבן.
הקונגרס הציוני הי"ח, פראג, 1933 | דוד בן גוריון בין באי הקונגרס הי"ח | מפעל השקל, הקונגרס הכ"א, ז'נווה, 1939. עיצוב: מכנר ווליש
בדרך למדינה
במהלך מלחמת העולם השנייה לא נערכו קונגרסים. לאחר שנסתיימה המלחמה, התכנס הקונגרס הכ"ב בשנת 1946 לדון בבעיה דחופה: סגירת שערי ארץ ישראל בפני עולים יהודיים. הפליטים ששרדו את השואה ורצו לעזוב את אירופה לא יכלו לעלות לארץ ישראל. הדיונים בקונגרס עסקו בדרכי המאבק בבריטים וכיצד ניתן לזרז את הקמתה של מדינה יהודית לאחר האירועים הקשים באירופה.
מימין: כרזה בנושא ההעפלה, 1946. עיצוב: מכנר ווליש | משמאל למעלה: גולדה מאיר בקונגרס הציוני הכ"ב, באזל, 1946 | משמאל למטה: דוד בן גוריון בחברת שליחי הסוכנות היהודית בגרמניה, הקונגרס הכ"ב
ירושלים
הציונות השיגה את מטרתה החשובה: הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הקונגרס הכ"ג נערך בירושלים בשנת 1951. כעת היה צריך להגדיר מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית. בקונגרס זה התקבלה "תכנית ירושלים", שניסחה את העקרונות המרכזיים של התנועה.
תכנית ירושלים לפי הקונגרס הכ"ז, ירושלים, 1968