במאי 2016 נפתחה במוזיאון מגדל דוד תערוכה חדשה "הצלמים – ירושלים בעיני צלמיה 1950-1900". התערוכה מציגה תמונות של צלמים מרכזיים, שפעלו בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20. הצילומים המופיעים בתערוכה נאספו ממקורות שונים, אחד המרכזיים שבהם הוא הארכיון הציוני. אוסף התצלומים של הארכיון מכיל אוספים של צלמים חשובים שפעלו בארץ ישראל ותיעדו את חיי היומיום בה החל מסוף המאה ה-19. בין היתר שמורים בו אוספים של צבי אורון, יעקב בן דב, טים גידל וצדוק בסן.
המחצית הראשונה של המאה ה-20 בירושלים הייתה מלאת התרחשויות. שינויים רבים עברו על תושביה: השלטון התורכי פינה את מקומו לשלטון הבריטי, היישוב היהודי יצא מתחומי היישוב הישן, והקונפליקט היהודי-ערבי פרץ במלוא עוזו. השינויים והניגודים הללו באים לידי ביטוי בתמונותיהם של הצלמים השונים שפעלו בירושלים.
התערוכה במוזיאון מגדל דוד מציגה מבחר צילומים מתוך אוספים השמורים בארכיון הציוני, כל צלם עם "הקשר הירושלמי" המיוחד לו. צבי אורון (אורושקס) החל את דרכו המקצועית בקרן קימת לישראל, אבל רוב הצילומים שלו צולמו בשירות הממשל הבריטי, לאחר שפתח סטודיו לצילום ברח' יפו בירושלים. בשנת 1929 הוא קיבל מינוי רשמי מהנציב העליון, ג'ון צ'נסלור, לספק שירותי צילום עבור המוסדות הבריטיים בארץ. מינוי מיוחד זה אִפשר לו גישה ייחודית למתקנים צבאיים ולמִנהל הבריטי. אורון תיעד את ההווי והתרבות של הבריטים, שיובאו לארץ ישראל מבריטניה - תחרויות ספורט בענפים שונים ומסיבות קוקטייל מפוארות. גם החלק הפחות נוצץ תועד: ההתנגשויות בין היהודים לערבים בארץ ישראל והשפעתן על השלטון הבריטי.
שולחן ערוך עם דגלי היחידה של ה- Seaford Highlanders (גדודים סקוטים) במלון המלך דוד לקראת פגישה של הגדודים,
ירושלים, 1934. צילום: צבי אורון (NZO\630526)
הצלם יעקב בן דב עלה לארץ ישראל בשנת 1907 מקייב. הוא למד ב"בצלאל", ולאחר שסיים את לימודיו הקים שם את המחלקה לפוטוגרפיה. בן דב נחשב לאבי הסרטים העבריים בארץ ישראל. סרט הראינוע הראשון שצילם תיעד את כניסתו של גנרל אלנבי לירושלים לאחר כיבושה בשנת 1917. מאז הקפיד לצלם סרט תיעודי פעם בשנה על החיים ביישוב היהודי בארץ. סרטים אלו היו בשימושם של קק"ל ושל קרן היסוד כדי לעודד תרומות למפעל הציוני.
מבט כללי על ירושלים, 1945. צילום: טים גידל (NTG\701359)
טים גידל היה מראשוני הצלמים העיתונאיים. הוא תיעד אירועים היסטוריים ברחבי העולם וגם את היישוב היהודי בארץ ישראל בימי המנדט. גידל השתמש בצילומיו במוטיבים מעולם האומנות, ופיתח את מושג הצילום התיעודי הספונטני.
צדוק בסן היה, ככל הנראה, הצלם היהודי הראשון שנולד בירושלים ולא התיישב בה לאחר שעלה ארצה. הוא החל לפעול בשנת 1900 וצילם בעיקר את היישוב הישן, אך תיעד גם את היישוב החדש. כבן למשפחה חרדית הוא הפך ל"צלם הבית" של הקהילה החרדית בירושלים. הוא צילם ישיבות וכוללים, רבנים חשובים, מוסדות ציבוריים ועוד. רבים מתצלומיו צולמו ב"בית היתומות הכללי", ונשלחו לתורמים מחו"ל לצורך גיוס כספים למוסד.
מסיבת חנוכה ב"בית היתומות הכללי". צילום: צדוק בסן (GNZB\401501)
בתערוכה מופיעים גם תצלומים של צלמים ערביים, ובתוכם מספר תמונות של הצלם חליל ריסס, שנמצאו באוסף התצלומים הכללי של הארכיון. ריסס נולד למשפחה ערבית נוצרית בירושלים. הוא צילם עבור עיתונים שונים במהלך שנות ה-40, ותיעד את הלחימה של הצד הערבי. כיום ניתן למצוא חלק מתצלומיו במספר ארכיונים ובהם ארכיון ההגנה וארכיון צה"ל.
חמוטל וכטל, אוצרת המשנה של התערוכה החדשה אומרת ש"המוזיאון מנסה כל פעם לספר את סיפורה של ירושלים מזווית שונה ובמדיום שונה והפעם הוחלט על עניין הצילום בדגש על צלמים שפעלו בירושלים ותיעדו אותה במצלמותיהם". לגבי תהליך העבודה על התערוכה היא מספרת: "התחלנו במיפוי של צלמים דרך ספרים, עיתונות, ספרי טלפונים ומידע מאספנים ומומחים שונים. החיפוש אחר תצלומים נערך אצל אספנים, ארכיונים ואנשים פרטיים כולל צאצאים של הצלמים. לאחר החיפוש בחרנו 33 צלמים שפעלו בירושלים בתקופה הנידונה והם הצלמים שמופיעים בתערוכה."
התערוכה תינעל ב-10 בדצמבר 2016.