ספרו של יהושע בן אריה, "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט", מספר את סיפור יציאתו של היישוב היהודי מחוץ לחומות העיר העתיקה בימי המנדט הבריטי, ועוקב אחר מסלול צמיחתה של ירושלים המודרנית. הספר, שיצא לאור ב-2011, נוקט בגישה גיאוגרפית היסטורית ועושה שימוש במגוון רחב של מקורות: שיחות עם אנשים שגרו בירושלים בתקופה הנידונה או עם צאצאיהם, חומרים ארכיוניים, מפקד האוכלוסין של 1939 שערך הוועד הלאומי, ולוחות הבתים, שחלקם קיים עד היום. הספר מהווה מחקר היסטורי חברתי, אשר מקיש מן הפרט אל הכלל, ומבקש לתאר תופעה נרחבת על ידי תיאור דקדקני של הפרטים המרכיבים אותה. על ידי מחקר היסטורי פרטני, שמתמקד במשפחות השונות שהרכיבו את היישוב היהודי בירושלים מחוץ לחומות באותה עת, שואף בן אריה לתאר את האובייקט האמיתי העומד במרכז ספרו – הקהילה היהודית הירושלמית, בעלת צביונה המיוחד, אשר לשיטתו של בן אריה, שורשיה מצויים בתקופה זו. בשל שיטת מחקר זו של הכותב, הקורא מתוודע להרכב החברתי של ירושלים במהלך העשור השלישי של המאה ה-20. השילוב של לוחות הבתים והמפות, הופך את הספר למעין מדריך בטיול וירטואלי – היסטורי, ואת הקורא, למטייל שמהלך בין רחובות ירושלים בתקופה שחלפה.
דף מתוך מפקד האוכלוסייה העברית בירושלים, 1939 (J4)
אחת מן הדוגמאות המעניינות המובאות בספר היא שכונת מאה שערים, אשר תהליך ההתחרדות שלה החל לקראת סופה של תקופת המנדט הבריטי, ובמהלך התקופה בה עוסק הספר עוד הייתה שכונה צבעונית בעלת ערב רב של "טיפוסים", בעלי מקצועות חופשיים ועולים ממדינות שונות. בין דפי הספר יוכל הקורא לפגוש, לדוגמא, את עורך הדין קלמן פרידנברג, שהיה מזכיר חברת המשפט העברי ויושב ראש אגודת עורכי הדין של ירושלים, ואת הפחח נחום אורבך, אשר גרו בשכנות זה לזה בשכונה. כמו כן הוא יוכל לעקוב אחר סיפור חייה הפתלתל של דינה מונזון, בתו של בעל מפעל ליטוגרפי בעיר העתיקה, אשר נסעה לביירות להשתלם במקצוע הכובענות ולאחר ששבה ארצה פתחה את אחת מחנויות הכובעים הראשונות בירושלים, שאפשרה לנשות היישוב ליהנות מאלגנטיות אירופאית בלבנט. אם ימשיך הקורא לטייל קצת בין דפי הספר ורחובות השכונה, ייתקל גם, אולי, באריה לייב גבריאלוביץ, רוקח בעל שם, שהקים את בית המרקחת הראשון מחוץ לחומות, ואולי אפילו בידידו שפירא יצחק, מנהל בית המסחר ק' קנקשיאן. האחרון היה ידוע בנסיעותיו הרבות לנכר, כך שלקורא בר המזל שיזדמן לפגוש אותו צפוי מפגש מעניין במיוחד ורווי באנקדוטות היסטוריות.
