יום
ירושלים מציין את איחוד שני חלקי העיר במלחמת ששת הימים לאחר 19 שנים, שבהם הייתה
מחולקת. נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות הייתה מכה קשה לישראל, אך המדינה ניסתה
להפיק את המֵרב מהמצב הקיים, ופעלה לקידום ירושלים המערבית. במסמך מסקרן בשם
"יומן ירושלים" מתוארים מהלכים משמעותיים, שהתרחשו בירושלים החל מאוגוסט
1948 - ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות ועד לינואר 1950, אז עבר משכנה של ממשלת
ישראל לירושלים. כותבי הדו"ח נתנו כותרת לתקופה זו: "מעיר נצורה
לבירה חופשית".
עם קום המדינה מעמדה של
ירושלים לא היה ברור. תכנית החלוקה קבעה, כי ירושלים תהיה בשליטה בינלאומית, אך
בפועל הצבא הירדני והצבא הישראלי המשיכו להילחם ביניהם על חלקי העיר. במשך אותה
תקופה עדיין לא נקבע מהי עיר הבירה של מדינת ישראל הצעירה. עם הפסקת האש בשנת 1949 נקבע קו גבול, שחצה את
ירושלים לשני חלקים: החלק המערבי בשליטה ישראלית והחלק המזרחי בשליטה ירדנית. למרות
הסכם הפסקת האש האו"ם לא זנח את תוכניתו לבינאום העיר, וקבע דיון על מעמדה של
ירושלים ל-6 בדצמבר 1949. דוד בן-גוריון הזדרז לכנס את הממשלה בערב שקדם לדיון,
והכריז על ירושלים כבירתה של מדינת ישראל. ב-13 בדצמבר החליטה הכנסת על העברת חלק
ממשרדי הממשלה לירושלים ועל קיום ישיבות הממשלה בבניין המוסדות הלאומיים באופן
זמני עד לבניית משכן קבוע.
מגדל דוד במבט מהצד הירדני, אוקטובר 1949. אוסף קרן
היסוד (PHKH\1287292)
"יומן ירושלים"
הוגש כדו"ח בפברואר 1950 מטעם המחלקה לפיתוח ירושלים של הסוכנות היהודית
למנהל המחלקה יצחק ארנסט נבנצל (לימים מבקר המדינה השני). באותה עת המצב בירושלים היה
קשה בעקבות הלחימה ובגלל קשיים בהעברת אספקה, ולכן הוחלט להקים מחלקה ייעודית,
שתדאג לטפל בבעיות העיר. אנשי המחלקה דאגו לתעד בכל חודש את האירועים המרכזיים, את
יוזמות הממשלה בירושלים ואת פעולותיה של המחלקה לפיתוח ירושלים. איתרנו באוספי התצלומים של הארכיון הציוני תמונות,
הממחישות את המתואר בדו"ח, והן מופיעות לצד הקטעים התואמים מיומן האירועים.
_____________________________________________________________________
יומן ירושלים: אוגוסט 1948 עד נובמבר 1948 (S21\324\2)
ירושלים הוכרזה כשטח הנתון בממשל צבאי. מחסור
במים ויריות מהצד הירדני היו מנת חלקם של התושבים. הוועד הפועל הציוני החליט להקים
מחלקה מיוחדת שתעזור לשקם את העיר ותמנע את עזיבת התושבים. מחלקה זו הקימה קרן לתיקון
בתים ועזרה לגני ילדים ולמוסדות ציבור.
בניית קיר הפרדה בשטח ההפקר בין ישראל לירדן בשכונת ממילא, 1950.
צילום: פריץ שלזינגר (PHSC\1202948)
_____________________________________________________________________
יומן ירושלים: דצמבר 1948 עד מרץ 1949 (S21\324\2)
"ניצנים של נורמליזציה בחיי יום יום"
בירושלים: החלו בעבודות לסלילת כבישים, חנויות נפתחו, הוחלט על הקמת בנייני האומה,
ונערכו חגיגות חנוכה גדולות. בפברואר החלו בהכנות לקראת ישיבת הפתיחה של האסֵפה
המכוננת (הכנסת הראשונה) בירושלים.
טקס הנחת אבן פינה לבניין חנויות לנפגעי מלחמה,
רחוב בן יהודה, 1949 (PHSC\1201607)
רחוב יפו בירושלים מקושט לכבוד ישיבת הפתיחה של
האסֵפה המכוננת, 14 בפברואר 1949
(PHPS\1334261)
___________________________________________________________________
יומן ירושלים: אפריל 1949 עד יולי 1949 (S21\324\2)
בחודשים
אלו ניתן דגש על פיתוח התעשייה ועל עזרה לסוחרים ולמפעלים ירושלמים, ביניהם גם בית
החרושת "טבע", שהרחיב את פעילותו. באפריל נחתם הסכם שביתת הנשק בין
ישראל לירדן, והחלו לתכנן את הפעלתה מחדש של הרכבת לירושלים. הנסיעה הראשונה נערכה
באוגוסט, ונחגגה במעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון.
בית
חרושת לרפואות "טבע", יוני 1949 (PHPS\1325183)
הרכבת הראשונה מאז תחילת מלחמת העצמאות מגיעה
לירושלים, בן-גוריון נואם בפני הקהל, 7.8.1949.
אוסף קרן היסוד (PHKH\1287271)
בן-גוריון וקהל החוגגים ליד ובתוך קרון הרכבת לירושלים 7.8.1949. צילום: צבי אורון (NZO\673538)
_____________________________________________________________________
יומן ירושלים: אוגוסט 1949 עד אוקטובר 1949 (S21\324\2)
במקביל לתוכניות לפיתוח ירושלים ולביקורו של שר
האוצר אליעזר קפלן שהוקדש לנושא פורסם, כי ועדת הפיוס של האו"ם פועלת לקידום התוכנית
לבינאום ירושלים. בתקופה זו החלו שיקום רחוב בן-יהודה והקמת אזור תעשייה ברוממה. 100,000
מבקרים הגיעו לירושלים בחגי תשרי.
שר האוצר אליעזר קפלן מבקר בירושלים, 1949.
צילום: צבי אורון (NZO\673974)
טקס הנחת אבן הפינה לבנייני תעשייה בשכונת רוממה,
1949 (PHG\1010429)
עלייה לרגל לירושלים בסוכות, 1949. צילום: צבי
אורון (NZO\674181)
_____________________________________________________________________
יומן ירושלים: נובמבר 1949 (S21\324\2)
לאחר פרסום החלטת האו"ם על מעמדה הבינלאומי
של ירושלים נערכו ברחבי העיר הפגנות ואסֵפות מחאה. הרוגי מלחמת העצמאות הובאו
לקבורה. החלו אירועי פנאי בעיר: תערוכת חפצי אומנות ותצוגת אופנה.
הלוויתם של חללי מלחמת העצמאות בירושלים, הר הרצל
1949 (PHG\1010620)
תערוכת מוצרי חן בירושלים, 28.11.1949 (PHPS\1331093)
תצוגת אופנה במכון לאומנים,
ירושלים 6.11.1949 (PHPS\1325204)
_____________________________________________________________________
יומן ירושלים: דצמבר 1949 (S21\324\2)
בתחילת דצמבר נערכה צעדת מחאה המונית אל קברו הטרי של
תיאודור הרצל יחד עם אישי ציבור והרבנים הראשיים. ליד הקבר נשבע הקהל שבועת אמונים
למדינה ולירושלים "בירת הנצח". לאחריה החליט דוד בן-גוריון להכריז על ירושלים כבירתה
של ישראל והדגיש, כי תהיה גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות תחת פיקוחו
של האו"ם.
מחאה נגד בינאום ירושלים בהר הרצל, 4.12.1949 (PHPS\1333858)
טקס שבועת האמונים לירושלים ליד קבר הרצל. בין
הנוכחים: יצחק ארנסט נבנצאל, הרב צבי פסח פרנק, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, משה קול, אליהו
דובקין, דניאל אוסטר, שלמה זלמן שרגאי. (PHG\1011294)
ישיבת הכנסת האחרונה בתל אביב, שבה הוחלט על
העברת משרדי הממשלה והכנסת לירושלים, דצמבר 1949. אוסף קרן היסוד (PHKH\1287314)
_____________________________________________________________________
עיון בדפי הדו"ח מצביע
על שיפור המצב בעיר ככל שחלף הזמן. אנשים הפסיקו לעזוב, בוטל המשטר הצבאי, וההחלטה
על העברת משרדי הממשלה לירושלים תרמה לשיפור מצב התעסוקה בעיר ולביצור מעמדה. בתקופה
זו סייעה המחלקה לפיתוח ירושלים לעסקים, דאגה להקמת מבנים שנדרשו לתושבים, טיפלה
בתשתיות, וטיפחה את חיי התרבות בעיר. תוכנית האו"ם לבינאום ירושלים לא התממשה,
ובמלחמת ששת הימים כבש צה"ל גם את חלקה המזרחי של העיר. ב-30 ביולי 1980
חוקקה הכנסת את "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל", שבו נקבע כי ירושלים
המאוחדת היא עיר הבירה של ישראל.