אחד מהזוגות המרשימים שיצאו מאנשי היישוב החדש בירושלים הם דוד ואיטה ילין. שניהם היו בנים למשפחות שנרדפו על ידי אנשי
היישוב הישן בשל פתיחותם. דוד ילין נולד בשנת 1864 למשפחה ירושלמית ידועה. אביו נישא לעולה מעיראק בתקופה שבה נישואים בין-עדתיים לא היו מקובלים. הבן, דוד נשלח לבית ספר של כי"ח ששילב לימודי יהדות עם לימודים מקצועיים, למרות איומים בחרם. אחד ממוריו של דוד היה אליעזר בן יהודה.
איטה נולדה ברוסיה הלבנה בשנת 1868. משפחתה עלתה לארץ ישראל לאחר שאביה, הרב יחיאל מיכל פינס, מונה למנהל "קרן משה מונטיפיורי". למרות אדיקותו של פינס, התנכלו אליו ואל משפחתו בשל דעותיו הציוניות והמודרניות. בהתאם לכך הוא דאג שאיטה ואחיותיה יקבלו שיעורים פרטיים.
איטה הגיעה לגיל 15 והצעות לשידוך החלו לזרום. איטה סירבה להצעות רבות, אך כאשר הציעו לה להינשא לדוד ילין, צעיר מבריק ומבוקש אף הוא, היא הסכימה. בשנת 1885 נערכה לזוג חתונה מפוארת ורבת משתתפים מעדות שונות. לפני חתונתם, כתב דוד ילין שיר בשם "שיר לדוד", שיר לכלתו בעת שייתן לה את הטבעת. השיר מצטט פסוקים משיר השירים ומלא אהבה לאשתו לעתיד:
"שיר לדוד.
שימני כחותם על לבך.
קנאתי בחותם מה רב אשרהו!
רב לי, צביה! לו היות אהיה כמוהו
וזכרוני לו יעל על לבך תמיד.
זהב חותם יזקק בכור שבעתים
אש נפחה בו, והנה סיגיו עברו
כליותי צרפתי, עדי בשמים!
אשך נפחה בם, באהבתך טהרו.
מה נעמת לי עדינה! עדה תשורתי:
שמך חקוק על לבי, כחותם, על ימיני!
הואילי חניני, ורצי מנחתי
וכחותם, על לבך, אנא שימיני.
אוהבך בלבו ונפשו
דוד יעלין."
בתמונה: דוד ואיטה ילין לאחר אירוסיהם.
