בשבוע שעבר נפטר נלסון מנדלה, האיש שהפך לסמל במאבקו נגד שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. המצב הפוליטי והחברתי בדרום אפריקה השפיע על הקהילה היהודית שחיה שם, וניתן ללמוד על כך מתיקי ההתכתבות הרבים, הנוגעים לפעילות הציונית והכלל-יהודית בארץ זו. לדוגמה, בתיק מארכיון המשרד בלונדון של הקונגרס היהודי העולמי משנת 1964 מופיעה עדותה של מרי בנסון (Mary Benson) לפני ועדה של האו"ם שעסקה במדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה. בעדותה היא מתארת את סיפורם של האנשים, שהועמדו לדין ב"משפט ריבוניה". משפט זה נערך לראשי "הקונגרס הלאומי-אפריקאי", ביניהם נלסון מנדלה, שנעצרו והואשמו בפעילות טרור כנגד המשטר. נלסון מנדלה כבר שהה בכלא בזמן שהחל "משפט ריבוניה" בשל אישומים אחרים.
מרי בנסון פנתה לאו"ם בבקשת עזרה. תומכיו של נלסון מנדלה חששו מכך, שידונו אותו ואת העצורים הנוספים לגזר דין מוות. בכדי למנוע זאת דרשה מרי בנסון מהאו"ם לנקוט בצעדים כנגד הממשל הדרום אפריקני. בשל הלחץ הבינלאומי נידון מנדלה למאסר עולם. הוא שוחרר בשנת 1990, והמשיך להיאבק במשטר האפרטהייד, שנפל סופית בשנת 1994.