מרלן דיטריך נולדה ב- 1901 בגרמניה. היא החלה להתפרסם בעולם בשנת 1930, כאשר הופיעה בסרט "המלאך הכחול" של הבמאי יוזף פון שטרנברג. לצורך עבודתה כשחקנית גרה בארה"ב, ואף הייתה מועמדת לאוסקר עבור משחקה בסרט "מרוקו". בשנת 1939 קיבלה אזרחות אמריקאית.
הנאצים, שעלו לשלטון בשנת 1933, ניסו לשכנע את מרלן דיטריך לחזור לגרמניה ולהירתם לטובת התעמולה הנאצית. היא סירבה, ונשארה בארה"ב. העיתון "דבר", שיצא ביוני 1960 ונמצא באוספי הארכיון, מצטט מדבריה: "משעה זו ידעתי שתקופה איומה הולכת ובאה לגרמניה ושכל מה ששמעתי באמריקה לגבי המתרחש בארצי הוא נכון". המפלגה הנאצית התייחסה אליה כאל בוגדת, והחרימה אותה.
כאשר הצטרפה ארה"ב למלחמה בגרמניה, רצתה מרלן דיטריך לתרום למאמץ המלחמתי. בתחילה הופיעה מול חיילים אמריקאיים שנשלחו לחזית, ובהמשך עברה להופיע בפני חיילים באירופה לפעמים תוך סיכון חייה. היא פתחה את ביתה לגולים מאירופה, בייחוד מגרמניה ומצרפת. בזמן כיבוש גרמניה היא נכנסה עם הכוחות האמריקאיים לשטח הכבוש, שם התאחדה עם משפחתה. על פעילותה בזמן המלחמה קיבלה את עיטור החירות ממשרד המלחמה האמריקאי. צרפת, בלגיה וישראל העניקו לה עיטור דומה.
במהלך ביקורה בארץ, הופיעה מרלן דיטריך בפני יוצאי גרמניה וביניהם גם ניצולי שואה רבים. היא שרה מספר שירים בגרמנית רק לאחר שקיבלה אישור מהקהל, משום שבאותה תקופה הייתה רתיעה מדיבור בגרמנית או משמיעתה. כמו כן, נערך לה סיור ב"יד ושם", שם הזדעזעה לשמוע על הזוועות שביצעו הנאצים.
ברשות הארכיון הציוני תיעוד נדיר מהביקור של מרלן דיטריך בארץ בשנת 1960. באוסף התצלומים קיימים צילומים רבים ממהלך ביקורה, ובאוסף כתבי העת ניתן למצוא קטעי עיתונות בעברית ובאנגלית, שבהם נכתב על הגעתה לארץ ועל הופעתה בפני הקהל הישראלי.