במשך כמה שנים עמד מבנה גדול ברחוב אגרון בירושלים שומם. בחודש מאי האחרון הסתיימו השיפוצים במבנה בעל העבר המפואר, והוא חזר לפעול לפי ייעודו המקורי כמלון יוקרה בירושלים. המלון נקרא בעבר "מלון פאלאס", וכעת הוסב שמו למלון "וולדורף אסטוריה".
השקעה מקסימאלית, מינימום זמן
המלון נבנה ביוזמת המועצה המוסלמית העליונה בראשותו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני כדי להבליט את נוכחותם של המוסלמים בירושלים ולהוות חיץ בינם לבין השכונות היהודיות הסמוכות. הבניין הוקם ברחוב אגרון סמוך לממילא לפי תכניותיו של האדריכל נחאס ביי. הקבלנים, שנבחרו לבצע את העבודה, היו הקבלנים היהודים טוביה דוניה וברוך קטינקא. בניית המלון החלה בסוף שנת 1928, נמשכה 13 חודשים בלבד, והסתיימה בשנת 1929. המופתי רצה להשלים את בניית המלון לפני שתסתיים בנייתו של מלון "המלך דוד", שהוקם בסמוך, ולכן עשה כל שביכולתו לזרז את הבנייה. במהלך חפירת היסודות למלון נתקלו הפועלים בקברים מוסלמיים עתיקים. 
המופתי הורה לשמור את הדבר בסוד ולהעביר משם את הקברים בחשאי, כדי שבניית המלון לא תיעצר.
חנוכת הבניין נערכה בדצמבר 1929, והשתתפו בה פקידי שלטון בריטים ונכבדים יהודים וערבים. מלון "פאלאס" היה המפואר שבמלונות ירושלים באותה עת: אולם כניסה מרשים, עיטורי ערבסקות משיש, 140 חדרי אירוח, שירותים מודרניים בכל חדר, מיטות אפריון וטלפון פרטי. למרות ההשקעה הרבה, מלון "פאלאס" שימש כבית מלון שנים מעטות בלבד. הוא נחנך אמנם לפני חנוכת מלון "המלך דוד", אך היריבות העזה בין שני מלונות היוקרה התקיימה בכל זאת. בתחרות הזו הפסיד מלון "פאלאס", והוא נסגר לבסוף בשנת 1935.
בניין משרדים
לאחר סגירתו של המלון הוא נחכר על ידי הממשל הבריטי והפך לבניין משרדים. מחלקות שונות של השלטון הבריטי העבירו את משכנן למבנה המלון, וגם אולפני הרדיו של תחנת "קול ירושלים" הבריטית פעלו שם כמה שנים.
לאחר שפרץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936, הגיעה לארץ ועדה בריטית כדי לחקור את המאורעות. הוועדה הידועה נקראה "ועדת פִּיל". ישיבותיה של הוועדה נערכו במלון "פאלאס", אך למרבה האירוניה חבריה ישנו במלון "המלך דוד". מהנדס מלון "פאלאס", ברוך קטינקא, שהיה פעיל בהגנה והכיר מצוין את מבנה המלון, התקין מיקרופונים באולם הישיבות של הוועדה, וכך נודע תוכן דיוני הישיבות של הוועדה, שנערכו בדלתיים סגורות, למנהיגי המוסדות הלאומיים.
בחזרה למלון
לאחר קום המדינה עבר המבנה לרשותה של ישראל. במשך תקופה ארוכה המשיך המבנה לשמש כבניין משרדים, הפעם של מדינת ישראל. בשנת 1981 אושרה תכנית לשיפוץ מבנה המלון ולהחזרתו לייעודו המקורי. מימוש התכנית התעכב עד לשנת 1999, אז נרכש הבניין על ידי חברת "Regency". גם לאחר הרכישה שיפוץ המלון נדחה בעקבות האינתיפאדה השנייה. משפחת רייכמן מקנדה רכשה את המלון ב- 2006 והחלה בסופו של דבר בשיפוצים של המבנה. המשפחה שמרה על נאמנות לעיצובו המקורי של המלון, וחזיתו של המבנה שומרה בדקדקנות. אתם מוזמנים להתרשם ממראהו של המלון המהודר, כפי שצולם בשנות השלושים.