להתנדב בארכיון

הארכיון הציוני נעזר במתנדבים בעבודת הקטלוג ושימור המסמכים המגיעים לארכיון. נירה נוה, שמתנדבת בארכיון משנת 2002, הספיקה לקטלג אוסף מרשים של ארכיונים במשך שנות התנדבותה. לא אחת קורה שבמהלך העבודה על נושא מסוים, נוצר קשר מפתיע לחיים האישיים. מקרה כזה אירע לאחרונה לנירה, בזמן שקטלגה את הארכיון של אריה לייב הורוויץ.
 
אריה לייב הורוויץאריה לייב הורוויץ נולד בשנת 1862 באיישישוק שבפלך וילנה. הוא התחנך בחינוך יהודי מסורתי – בחדרים ובישיבות. כשבגר עבר לווילנה, שם לימד תנ"ך ועברית, והיה פעיל בתנועות ציוניות. בשנת 1890 הוא נשא לאישה את רבקה מלכה בת ר' חיים יוסף יפה, שהיה מטיף ידוע של תנועת "חובבי ציון". כציוני נלהב החליט אריה לייב לבקש מהאורחים שהזמין לחתונה בקשה יוצאת דופן: במקום להביא מתנות חתונה התבקשו המוזמנים לשלוח תרומות "לטובת הפועלים בארץ ישראל" ולפרסם את דבר תרומתם בעיתון "המליץ", שהופץ ברחבי רוסיה. הבקשה המוזרה עוררה תימהון וחיוכים בקרב מקבלי ההזמנות, אך הם נענו לבקשתו. מעשהו של אריה לייב נודע ברחבי רוסיה, ובעקבותיו החלו לנהוג כך זוגות רבים. תרומות ניתנו לא רק עבור חתונות, אלא גם לציון אירועים משפחתיים של שמחה ואבל, ואח"כ פורסמו בעיתון "המליץ". לא פעם התפרסם מדור זה על פני דף שלם בעיתון. מנהג זה אומץ בהמשך גם על ידי "קרן קימת לישראל" בשינוי קל: אנשים תרמו כסף עבור נטיעת עץ במקום נתינת מתנה. לאחר נישואיו עלה אריה לייב לארץ, כאן המשיך בהוראת העברית, והיה ממייסדי "הסתדרות המורים". הוא נפטר בשנת 1906.
 
נירה עקבה אחרי תולדות חייו של אריה לייב בעניין רב. לפני מספר שנים גילתה קרובת משפחתה מודעה על נישואיהם של סבה וסבתה של נירה בעיתון "המליץ". הם התחתנו בשנת 1896, והלכו בעקבותיו של אריה לייב. הם ביקשו שהמוזמנים יתרמו כסף לכבוד חתונתם. במודעה עצמה הופיעו ראשי תיבות לא ברורים "לטוה"פ", שנירה לא ידעה מה משמעותם. החיפוש במקורות שונים למשמעות ראשי התיבות לא פתר את התעלומה. רק לאחר שקראה על אריה לייב נפתרה התעלומה: "לטוה"פ" הן ראשי תיבות של "לטובת הפועלים". מעשהו של אריה לייב הפך להיות נפוץ כל כך, שכעבור שנים ספורות הבינו מיד קוראי העיתון את משמעותן של ראשי התיבות ומה הייתה מטרת התרומה. נירה עצמה מאוד התרגשה מפענוח ראשי התיבות, וסיפרה שהרגישה כאילו גילתה "חומר כימי חדש".
 
הביוגרפיה של אריה לייב לקוחה מתוך: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א , תל-אביב: הוצאת ספרית ראשונים, 1947, ע' 446.