"קיבוץ
דתי חדש יוקם בנגב", הצפה, 8 ביוני 1965.
קיבוץ
עלומים הוקם בשיתוף פעולה בין "בני עקיבא" ובין "הקיבוץ
הדתי". שתי התנועות, שנוסדו בשנת תרפ"ט (1929), השלימו זו את זו בתחילת
דרכן: תנועת הנוער כיוונה את חניכיה להצטרף לאורח החיים הקיבוצי במסגרת דתית
מתאימה, ואנשי הקיבוץ הדתי מילאו תפקידים בתנועה והדריכו בסניפיה. עד הקמת המדינה
התגבשו שלוש קבוצות של בני עקיבא, והוקמו 11 יישובים של הקיבוץ הדתי. קרבות מלחמת
העצמאות גרמו לפגיעה קשה בקבוצות הדתיות, ומחצית מיישוביהם חדלו מלהתקיים, כמו קיבוץ
בארות יצחק בנגב וקיבוצי גוש עציון ליד לירושלים. פגיעה זו הובילה להחלטה על הקפאה
של עליית קיבוצים חדשים עד לביסוסם של הקיבוצים הוותיקים, מדיניות שנמשכה עד סוף
שנות ה-60.
למרות זאת,
היו כאלה שלא ויתרו על האפשרות של הקמת קיבוץ חדש. חברי קיבוץ סעד, שהוקם בנגב
ב-1947, דרשו כי התנועה תמלא את התחייבותה להקים בסמוך אליהם קיבוץ דתי נוסף. גם חניכי
תנועת הנוער העדיפו להקים נקודות חדשות כחלוצים ולא להצטרף ליישובים קיימים.
בעקבות כך החליטה התנועה לא להחיל על הנגב את מדיניות ההקפאה. רק בשנת 1965 הבשילו
התנאים, וקבוצת "עלומים" עלתה להתיישב סמוך לאדמות בארות יצחק הישנה, ובכך
הקימה לתחייה את גוש ההתיישבות בנגב שנפגע במלחמת העצמאות.
כתבה
על חברי הגרעינים "עלומים" ו"אורים" לקראת העלייה על הקרקע
באדמות נחביר עם תמונות מההכנות להקמת הנקודה, "הצֹפה", נובמבר 1965.
חברי
קיבוץ עלומים הדגישו את המשכיותו בשרשרת הקיבוצים הדתיים שקדמו לו. קבוצת המייסדים
נקראה על שם קבוצת "עלומים" הראשונה – זו שהקימה את סעד. הנחת אבן הפינה
נקבעה לכ"ט כסלו תשכ"ה, יום בו ציינו גם את זכרם של חברי "שיירת
העשרה", שהעבירו אספקה מירושלים לגוש עציון, והותקפו במארב של ערביי האזור בתש"ח.
בטקס הנחת אבן הפינה הוזכרו גם חברי בארות יצחק, שנפלו בקרבות הקשים באזור במלחמת
העצמאות. החברים הנותרים של בארות יצחק החליטו לעזוב את הנגב ולהקים את הקיבוץ מחדש
במרכז הארץ.
עלומים כונתה "האחות הקטנה" של סעד, וההכשרה
של חבריה נערכה שם. חברי סעד עודדו את הקמת עלומים בסמוך אליהם, כדי שיוכלו לחלוק מוסדות
תרבות וחינוך דתיים באזורם מבלי לנסוע ליישובים מרוחקים. ד"ר רענן ויץ, ראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות, הסביר זאת לכתב "הארץ" בטקס הנחת אבן הפינה:
"קיבוץ "נחביר" הוא חוליה נוספת בשרשרת הישובים שצריכים לקום בשנים
הקרובות, ויש לו חשיבות משלו בשל קרבתו לגבול הרצועה. הקיבוץ – אמר – יהיה אח
לסעד, שהוא קיבוץ דתי יחיד בתוך מערכת קיבוצית אחרת, ומבחינות חברתיות, חינוכיות
ושילוב הדורות נחוץ להקים עוד קיבוץ דתי על ידו."
הזמנה
לטקס הנחת אבן הפינה ל"נחביר" (שונה בהמשך ל"עלומים"),
23.12.1965 (S68\80)
נכבדים
רבים הגיעו אל טקס הנחת אבן הפינה כדי לברך את הגרעינים המיישבים: יו"ר הנהלת
הסוכנות אריה פינקוס, שר הסעד יוסף בורג, ראש המחלקה להתיישבות רענן ויץ, מזכיר
הקיבוץ הדתי משה פרידמן, המזכיר הכללי של בני עקיבא יעקב דרורי, מזכיר ברית התנועה
הקיבוצית אליעזר שושני וראש המרכז החקלאי אברהם הרצפלד. כמו כן, הגיעו נציגי
קיבוצים ומושבים וחברי תנועת "בני עקיבא". הטקס נפתח בשירת
"התקווה" והנפת דגל ישראל. תזמורת ילדי סעד סיפקה אתנחתא מוסיקלית. בתום
הברכות חתמו המכובדים על מגילת היסוד, שהוטמנה באדמה. היום הסתיים בתפילת מנחה
ובמעגל ריקודים.
האורחים בטקס הנחת אבן הפינה לקיבוץ עלומים (PHG\1060386)
שולחן
המכובדים בטקס הנחת אבן הפינה, באדיבות ארכיון קיבוץ עלומים
נוסח
מברק הברכה, ששלח אליהו דובקין מהסוכנות היהודית לקבוצות עלומים ואורים ולקיבוץ סעד
על הקמת הנקודה החדשה (S68\80)
שמחת מייסדי עלומים לא הייתה שלמה. חברי קיבוץ
נחל עוז השכן החליטו להחרים את טקס העלייה ל"נחביר", ולא השתתפו בחגיגות
להקמתו של הקיבוץ הצעיר. הם מחו על כך שחלק מהאדמות החקלאיות, שיועדו לנחל עוז,
נלקחו לטובת הקמת הנקודה החדשה, שהוקמה במרחק של כ-2 ק"מ. למרות חילוקי הדעות,
שהובילו לעיכוב בעליית עלומים אל הקרקע, ד"ר רענן ויץ לא התרגש מכך והסביר,
כי "תמיד היו ויכוחים על קרקעות, כאשר ישוב חדש עלה על הקרקע".
מגילת היסוד של קיבוץ עלומים, באדיבות ארכיון
תנועת הקיבוץ הדתי
זמן מה
לאחר הטקס בחנוכה הוצאה מגילת היסוד מהאדמה בגבעה בה נטמנה, כיוון שמיקום נקודת
הקבע של הקיבוץ הוזז למרגלות הגבעה, בסמוך לכביש הראשי וקרוב יותר לסעד – כך שתהיה
בתחום השבת שלו. הקיבוץ עלה על הקרקע כעבור תשעה חודשים, באלול תשכ"ו, 1966.
מייסדי
עלומים מקימים את מבני המגורים לפני העלייה אל הקרקע, באדיבות ארכיון
קיבוץ עלומים
תהלוכה מקיבוץ סעד לעלומים ביום העלייה לקרקע, באדיבות ארכיון קיבוץ עלומים
הקמת קיבוץ
עלומים יחד עם הקיבוצים הדתיים, שנוסדו לאחר מלחמת ששת הימים, הובילה לתנופה
מחודשת של התיישבות הקיבוץ הדתי, אך תהליכים שונים הובילו לכך שבמהלך שנות ה-80
הסתיים שיתוף הפעולה בין הקיבוץ הדתי ובין "בני עקיבא", וכל אחת מהן
פנתה להגשמת מטרותיה בדרך נפרדת.
אנו מודים לסיריל
יונג, מנהל ארכיון קיבוץ עלומים, ולהדר בשן, מנהלת ארכיון תנועת הקיבוץ הדתי, על
הסיוע בהכנת הכתבה.
לקריאה
נוספת:
"החינוך לקיבוץ הדתי בבני עקיבא" מאת נחום ברוכי, מתוך כתב העת
"מדור לדור" תשע"ז, כרך נ"ב.
~ פורסם ב- 13.12.2023 ~