חזרנו לימיהם הראשונים של יישובי עוטף עזה, כפי שתועדו בתצלומים
שנשמרו באוספי התצלומים בארכיון הציוני המרכזי. מן הצילומים ניבטים המתיישבים
הראשונים בשיא פעילותם, עסוקים בבניית היישובים הצעירים, שזה עתה קמו: עיבוד הקרקע
ונטיעת עצים, הנחת יסודות למבני ציבור ובניית בתי המגורים, הקמת מפעלי מים, וכמובן
טיפול וחינוך הדור הצעיר. ימי בראשית אלה מפיחים בנו תקווה, כי ניתן לעשות זאת שוב,
ושעוד נכונו לנו ולתושבי העוטף כולם ימים טובים יותר. מי יתן והמבט על העבר יתן כוח
להווה ולעתיד טוב יותר.
קיבוץ ניר עם, 1947 (PHAL\1650521)
הכינוי "עוטף עזה" לחבל הארץ, הגובל ברצועת עזה, מאגד שורת
קיבוצים, מושבים ועיירות, שנוסדו כיישובים מבודדים וקובעי גבולות עוד
לפני הקמת המדינה או בשנותיה הראשונות. היישוב הראשון היה ניר-עם, שהוקם בנגב המערבי בינואר 1943.
יחד עם מכון לשאיבת מים, שהוקם בסמוך, שימש ניר-עם עוגן ליישובים הבאים אחריו כמו
בארי ונירים.
מגדל המים ובתי קיבוץ ניר-עם בשנותיו הראשונות. צילומי הקיבוץ המשגשג שולבו באלבום שי, שהוענק לישראל גולדשטיין, מראשי התנועה הציונית ויו"ר המגבית המאוחדת בארה"ב, כמזכרת מביקורו במקום בקיץ 1947. (PHAL\1650522)
מייסדי ניר-עם היו חברי ארגון גורדוניה, שעלו מבסרביה, יחד עם עולים מארגנטינה ומצרפת,
שהתיישבו על אדמות בית חאנון, שאותן רכשו משה
סמילנסקי וקרן קימת לישראל. כפי שמעידים
חבריו, שמו "ניר עם", נבחר כדי לסמל את היותו "ניר של חלוצי העם
המפלסים דרך להתיישבות המוני ישראל באזור רחב ידיים זה". גם חברי ועדת
אונסקו"פ, שסיירו בארץ בקיץ 1947 לקראת הדיון באו"ם על תוכנית החלוקה, ביקרו
בקיבוץ והתרשמו מהישגיו, מה שתרם לקבלת ההחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר באותה
שנה לכלול את הנגב במדינה היהודית שתקום.
חברי קיבוץ ניר-עם מקבלים את חברי ועדת
אונסקו"פ בעת סיורם בארץ לקראת הדיון באו"ם על תוכנית החלוקה, 1947.
אוסף קרן היסוד (NKH\455150)
אמבולנס של "מגן דוד אדום",
סניף "הנגב" בניר-עם, מוצג לראווה לישראל גולדשטיין (בחולצה לבנה מימין), קיץ 1947. (PHAL\1650524)
~ פורסם ב- 19.10.2023 ~