גלויות של שלום

גלוית שנה טובה מ"עזה בדרום ארץ ישראל", שהודפסה בברלין ב-1907 על ידי הוצאת הספרים "יודישער פערלאג (Jüdischer Verlag)", ושמורה בארכיון הציוני המרכזי, היוותה השראה לפרויקט "גלויות של שלום", שעיצבה סטודנטית לעיצוב בקורס "תרבות זיכרון" במכללה הטכנולוגית בחולון HIT.

מאת: יפית קורולפ, סטודנטית בפקולטה לתקשורת חזותית, המכון הטכנולוגי בחולון HIT​

תעשיית הגלויות התפתחה כביטוי לפריחת האמנות והספרות ברחבי אירופה, והושפעה מריבוי בתי הדפוס, שצמחו בעקבות המהפכה התעשייתית. גלויות הפכו אמצעי פופולרי למשלוח ביטויים של רצון טוב, של תשומת לב ושל חגיגיות בין אנשים קרובים. כך גם נפוץ המנהג לשלוח גלויות ברכה לכבוד השנה החדשה, שהתרחב עם השיפור בשירותי הדואר באירופה וזמינותם לציבור הרחב בסוף המאה ה-19.

עם צמיחת התנועה הציונית וכינוס הקונגרס הציוני הראשון ב-1897 הופצו גלויות ודברי דפוס מאוירים במוטיבים ציוניים ובאתרים, הקשורים לארץ ישראל ולעם היהודי, במטרה לחזק את הרעיון הציוני. גם תעשיית ״גלויות שנה טובה״ צמחה ברוח זו, והן היו נפוצות עד לעשורים הראשונים של מדינת ישראל.

הוצאת הספרים "יודישער פערלאג", שהדפיסה את הגלויה, הוקמה בשנת 1902 כחלק מ"הרנסנס" היהודי, ופרסמה אוצרות רוח, תרבות, ספרות ואמנות של העם היהודי, שנוצרו במשך הדורות. היא נרתמה גם למאמצי ההסברה של ההסתדרות הציונית. 

חותם ההוצאה הרשמי של הוצאת "יודישער פערלאג" בעיצובו של אפרים משה ליליין (A126\120)

מייסדי ההוצאה נמנו עם ראשוני הציונים ובהם החוקר והפילוסוף מרטין בובר, הסופר והעורך ברתולד פַיְיבֶל, הסופר דוד טריטש, המדען חיים ויצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, והצייר אפרים ליליין, ממייסדי ״בצלאל״ ומי שנחשב ״כאמן הציוני הראשון״. בתוצרי הדפוס של ההוצאה ניתן להבחין בהשפעה גרפית בשפה ובעיצוב, המזוהים עם ליליאן: נושאים תנ"כיים בהקשרים ציוניים תוך שילוב מוטיבים מזרחיים ומערביים. מוטיבים אלה מופיעים גם בגלויה "עזה בדרום ארץ ישראל", שהודפסה כחלק מסדרת גלויות עם איורי מושבות ואתרים יהודיים מרכזיים בארץ ישראל. על הגלויה נראים בתי העיר העתיקה, עזה ומסגדיה בינות לעצי תמר, המייצגים את הנוף המקומי.

פרויקט ״גלויות של שלום״ הוא פרויקט סטודנטיאלי, שנוצר במסגרת שיתוף פעולה בין הארכיון הציוני המרכזי לפרופ' דנה אריאלי מהפקולטה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. הסטודנטים בקורס ״תרבות זיכרון: ארכיטקטורה, טראומה, תיירות אופל״ התבקשו לבחור פריט ארכיוני וליצור מחווה עיצובית בזיקה אליו.

_______________________________________________________________________

 >> לוגו לפרויקט "גלויות של שלום", עיצוב: יפית קורולפ

המחקר, שערכתי על אודות הגלויה הייחודית וההוצאה, הוביל אותי גם לבית הסופר שלום אש בבת-ים, שבו עבדתי כמדריכה. בין יצירות האמנות, עבודות היודאיקה וכתבי הסופר, מוצגת למבקרים גם ספרייתו הפרטית של שלום אש, הכוללת את הספר ״והיה העקוב למישור", שחיבר ש"י עגנון ועליו הקדשה אישית מאת המחבר. ספר זה יוצא דופן, שכן להבדיל מרוב ספרי עגנון, שיצאו בהוצאת "שוקן", הוא הודפס בהוצאת הספרים "יודישער פערלאג". מתברר, שהוצאה זו היא גם האחראית על הוצאת ספרים נבחרים מכתבי שלום אש.

בפרויקט ״גלויות של שלום״ ביקשתי להתבונן על חזון מהעבר הרחוק ולצאת ממנו אל חזון עתידי ורלוונטי לתקופתנו. השאיפה להקמת מדינה יהודית מתוך אחדות רעיונית וגאווה לאומית תמימה, שהשפיעה על פעילותו של הוצאת "יודישער פערלאג" תורגמה לכמיהה תמימה לשלום במזרח התיכון. ״גלויות של שלום״ עוצבו כסדרה של שלוש גלויות אנימטיביות בהתאמה לאפשרויות ההפצה במאה ה-21, והן ניתנות להורדה ולשיתוף ברשתות החברתיות, שהן אמצעי להפצת המסרים הנהוג כיום. 

העמוד הפותח את האתר ״גלויות של שלום״, באדיבות יפית קורולפ

העמוד הפותח את אתר ״גלויות של שלום״: כניסה חגיגית מבעד לבולים המסמלים את המדינות השונות במזרח התיכון, באדיבות יפית קורולפ

״הר הבית בירושלים״, מתוך הסדרה ״גלויות של שלום״, עיצוב: יפית קורולפ

הגלויה הראשונה ״גלוית הר הבית״, מסמלת דו-קיום. הר הבית, שבו שכן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני) הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים. ההר, שבראשו ניצבים מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע, הוא גם האתר השלישי בקדושתו לאסלאם. בניסיון להתמודד עם הסכסוך המתמשך בין היהודים למוסלמים ועם הרגישות הפוליטית והבין-לאומית הגבוהה שאבתי השראה גרפית מהצורניות והצבעוניות של המבנים על ההר, מהאריחים המעוטרים ומן האבן הירושלמית. שערי הכניסה להר הבית בתחתית בגלויה עוצבו בהשראת שער הרחמים הסגור, שלפי מסורת שתי הדתות ייפתח בעתיד לבוא.

״בית הכנסת מגן אברהם״ מתוך הסדרה "גלויות של שלום", עיצוב: יפית קורולפ

הגלויה השנייה בסדרה מתארת את בית הכנסת "מגן אברהם״ בביירות. בחרתי במקום זה, כיוון שהוא מייצג מסמל את הקהילה היהודית, שהייתה במקום. בית הכנסת "מגן אברהם" נבנה בשנת 1925 בתרומת משפחת ששון, והיווה מוקד רוחני וחברתי בשבתות ובחגים. בשנות ה-40 שירת את התנועה הציונית כתחנת מעבר לעולים לארץ ישראל. הוא נפגע מכוחות צה"ל בזמן מלחמת לבנון הראשונה (1982), ובכל זאת יהודי ביירות קיימו בו תפילה משותפת עם חיילי צה"ל. בשנת 2010 שופץ בניין בית הכנסת בשל חשיבותו ההיסטורית, אך כיום הוא לא פעיל. את ההשראה הגרפית שאבתי מתצלומי המקום, שדרכם נחשפתי לצורניות ולצבעוניות של מבנה בית הכנסת, לגוון הכתום המיוחד ולכניסה אליו, ובהתאמה גם שילבתי נער בדרכו לתפילה.​

"נהר הירדן" מתוך הסדרה "גלויות של שלום", עיצוב: יפית קורולפ

את הגלויה השלישית בסדרה הקדשתי לנהר הירדן, המהווה ממערב גבול טבעי בין ישראל ויהודה ושומרון וממזרח גבול עם ממלכת ירדן. לנהר הירדן חשיבות גם ליהדות וגם לנצרות. את ההשראות הגרפיות לעיצוב הגלויה שאבתי מהצורניות ומהצבעוניות של הנהר, ומצבעי אבני הנחל והצומח שסביבו.

הדף הסוגר את אתר הפרויקט מעוצב כך, שאנשים מכל העולם יוכלו לשתף באמצעותו מסרים של שלום ותקווה, להעלות תמונות ולשתף בחוויות אישיות מהמזרח התיכון בדומה למבנה של גלויה קלאסית, שבצידה האחורי ניתן לצרף מסר לנמען.

 ​​~ פורסם ב- 23.9.2024 ~​​

​​​​