לצבא אוסטרליה וניו-זילנד שורשים ארוכים ברצועת עזה. כוחות המשלוח של
אוסטרליה וניו-זילנד לחמו במסגרת "צבא האימפריה הבריטית" בארץ-ישראל במלחמת
העולם הראשונה. בשנות ה-60 יזמו אנשי קק"ל באוסטרליה את הקמתו של אתר הנצחה
לחיילי אנז"ק ליד קיבוץ בארי, שזכה לברכתו של ראש ממשלת אוסטרליה. האתר נחנך סמוך ליום
הזיכרון הלאומי של אוסטרליה וניו-זילנד לחיילי אנז"ק, החל ב-25 באפריל.
מאת: פרופ' מעוז עזריהו, ראש מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה
יד אנז"ק (PHG\1076154)
הנצחת אנז"ק (ANZAC: Australian and
New Zealand Army Corps) שזורה בזהות הלאומית של
אוסטרליה וניו-זילנד. פרשים מאוסטרליה ומניו-זילנד השתתפו בהסתערות על עזה במרץ
1917, שהסתיימה בכישלון עקוב מדם. באוקטובר 1917 השתתפו כוחות אנז"ק בכיבוש
באר שבע. במרץ 1961 הציעו נציגי קק"ל בסידני, אוסטרליה, להקים מצבת זיכרון על
אדמת קק"ל בישראל לזכר חיילי אנז"ק, שלחמו בא"י בשתי מלחמות העולם
– וזאת במקום האנדרטה לזכרם, שהוקמה בפורט סעיד, ונהרסה על ידי המון מצרי לאחר
מבצע סיני.
נטיעת עצים, חורשות ויערות על ידי הקק"ל כמחווה של הנצחה החלה
בראשית המאה ה-20. לצד תרומת עצים של יחידים ומשפחות ניטעו חורשות ויערות על שם אישים
בעלי שם וקבוצות כדוגמת יער הרצל, יער בלפור, יער המגינים ויער הקדושים. מעבר
לפעולת הייעור כהיבט של כיבוש השממה, ההנצחה באמצעות השם נועדה גם לסייע בגיוס
הכספים. בתחילת 1962 התגבשה ההחלטה להנציח את האנז"ק במצבת זיכרון ונטיעת יער
במפעל הנצחה משולב שנקרא: 'יד ויער אנז"ק'. בשלב מוקדם זה נקבע מיקום האתר על
גבעה ליד קיבוץ בארי, שמשקיפה על העיר עזה ועל הים התיכון, מדרום לגבעת עלי
מונטאר, שעליה הסתער חיל הפרשים במרץ 1917. האתר תוכנן לקום מדרום ליער שמחוני, שניטע
ליד קבוץ כפר עזה ב-1958 על שם האלוף אסף שמחוני וחללי מבצע סיני. חברי קיבוץ נחל
עוז התנגדו לנטיעת היער בטענה, שמיקומו מחסל את אפשרות פיתוח ענף הצאן או הבקר של
הקיבוץ, אך ללא הועיל.
"על
גבעה יפה המשקיפה על עזה" - התכתבות בנוגע לתוכניות הראשונות לנטיעת יער אנז"ק,
1962 KKL5\25946))
מפת סימון תחום שטח יער הזיכרון לחיילי אנז"ק בסמוך לגבול עם
רצועת עזה ועליה מיקום יישובי האזור, שנות ה-60. (KL20M\476\5)
את 'יד אנז"ק' תכנן ידידיה אייזנשטט, אדריכל שעיצב מגדלי תצפית
רבים ביערות הקק"ל. האנדרטה משלבת מצבת זיכרון ומגדל תצפית. המבנה מבטון
מזויין עוצב בצורת A מסוגנן כציון לאות הראשונה בשם היחידה ANZAC. בקצה הצפוני של המבנה תוכננה
נקודת תצפית בצורת לפיד מקורה בגג, שממנה ניתן להשקיף על הסביבה. יער אקליפטוסים
נועד להשתרע ממערב ומדרום לקיבוץ ולהגיע עד קו הגבול עם רצועת עזה, שהייתה בשליטת
המצרים. התוכנית נשלחה אל סידני, ואושרה ב-1965.
תוכנית לקיר ההנצחה ומגדל התצפית, מבט פרספקטיבי (KL20M\484\3)
הקמת יד ויער אנז"ק נכנסו להילוך גבוה בשלהי 1966. אנשי
הקק"ל באוסטרליה קיוו, שהמפעל יאדיר
את יוקרת הארגון, ואומנם בדצמבר קיבל הרולד הולט, ראש ממשלת אוסטרליה, חסות על
מפעל ההנצחה בישראל. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר, ולזכרו הוקדשה חורשה ביער
אנז"ק. הודעה לעיתונות, שפורסמה בפברואר 1967 בעיתונות האוסטרלית, בישרה על התחלת
גיוס הכספים לתוכנית הייעור וההנצחה מתוך כוונה לנטוע 100,000 עצי אקליפטוס על שטח
של כאלף דונם. יעד התרומות היה 200,000 דולר: 2 דולר לעץ.
מכתב תודה מאת הרולד הולט, ראש ממשלת אוסטרליה אל לוי אשכול, ראש
ממשלת ישראל על הקמת יד ויער אנז"ק בישראל, מרץ 1967 KKL5\29729))
על פי התוכנית, במאי 1967 אמור היה להתקיים טקס הקדשת יד ויער
אנז"ק, וחנוכת המפעל נקבעה לאפריל 1968 – סמוך ליום אנז"ק המצוין
באוסטרליה ובניו זילנד לזכרם של החיילים. גיוס הכספים באוסטרליה התעכב, וגם טקס
הקדשת האתר בוטל לאור המצב הביטחוני בישראל – היו אלה ימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת
הימים, והצבא הורה לבטל את האירוע בשל הסמיכות לגבול עם רצועת עזה.
יד אנז"ק - הזמנה לטקס הקדשת האתר בפברואר 1967. KKL5\30839))
הזמנה לטקס חנוכת יד אנז"ק, "מדרום לגבול רצועת עזה",
שתוכנן למאי 1967, אך נדחה בשל המתיחות הביטחונית שקדמה למלחמת ששת הימים. KKL5\29729))
חנוכת האתר נערכה לבסוף כשנה לאחר מכן ב-24 באפריל 1968. בבוקר עדיין
ירד גשם, והאורחים המתינו בקיבוץ בארי. בצהריים חדל הגשם, ולמרות הבוץ הטקס יצא
לדרך. השתתפו בו משלחות מאוסטרליה ומניו-זילנד, שגרירי בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד
וראשי קק"ל. את ממשלת ישראל ייצג השר בלי תיק יוסף ספיר. הוזמנו גם נציגי
יישובי הסביבה: שדרות, נתיבות והקיבוצים. עוד טרם נחנך רשמית הפך המקום לאתר עלייה
לרגל של ותיקי אנז"ק, שהגיעו במשלחות מאורגנות לישראל לבקר בשדות הקרב ובבתי
הקברות הצבאיים הבריטיים.
כבר בשנות השבעים נבלע יער אנז"ק במכלול השטח הנטוע, המוכר כיער
בארי. באתר ההנצחה על הגבעה הוצבו שלטי הסבר על היחידה ועל תולדותיה במערכה הצבאית
באזור. יער בארי נודע בזכות מרבדי הכלניות האדומות, הפורחות בו בחורף, והפך יעד
למטיילים ולרוכבי אופניים. ללא כוונת מכוון נוצר קשר של צבע להיסטוריה של הקרבות;
כזכור, פרח הזיכרון לנופלים של האימפריה הבריטית הוא הפרג.
לאחר מלחמת ששת הימים נדמה היה שנמחק הגבול, אך לא העוינות. ביולי
1969 הוטמן מטען חבלה ביד אנז"ק, ומהפיצוץ נפצעו שני עובדי קק"ל, ונגרם
נזק לאתר. לאחר יציאת ישראל משטחי רצועת עזה ב-2005 נכלל יער בארי ב"עוטף עזה".
יערות קק"ל הסמוכים לגבול הפכו מטרה ל'טרור העפיפונים' ולבלוני התבערה, שנשלחו
ממערב לגדר, וגרמו לשריפות. ב-23 בספטמבר 2023 הצית בלון תבערה שריפה ב'יער בארי'.
שבועיים אחר כך נמצא היער בלב זירת אסון גדול בהרבה.
~ פורסם ב- 16.4.2024 ~