מגילת בני מצדה

תנועת "השומר הצעיר" החלה לפעול בגליציה ב-1913 ובארץ ישראל ב-1929. היא הורכבה משלוש שכבות גיל: בני מצדה, צופים ובוגרים. שכבת "בני מצדה" כללה את החניכים הצעירים בכיתות ו'-ז'. התנועה מיזגה את אידיאל הצופיות עם רעיונות חברתיים של שיתוף, ערבות הדדית והגשמה. רבים מבוגריה בחרו לעלות לארץ ישראל עם ראשית העלייה השלישית ולהקים קיבוצים חדשים, שהתאגדו יחד ב-1927 לתנועת ה"קיבוץ הארצי – השומר הצעיר". "הקיבוץ הארצי" היה אחראי לייסודם של עשרות קיבוצים, ביניהם שלושה קיבוצים במסגרת מבצע "11 הנקודות" בנגב (גלאון, נירים ושובל) ולקיבוצים נוספים בנגב המערבי.

כרזה עם מפת קיבוצי "הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר", ביניהם ניר-עוז, 1958. עיצוב: שמואל כץ (KRA\1676)

ההנהגה הראשית של תנועת "השומר הצעיר" החליטה בשנת 1955 להוציא כתב עת מיוחד עבור שכבת "בני מצדה", שיכלול סקירות על פעילות התנועה ברחבי הארץ, חדשות ועדכונים מהשטח, שירים וסיפורים וכמובן גם חידות ותשבצים נושאי פרסים. לתוכן היו אחראים חברי מערכת מתחלפים ממחלקת "בני מצדה" בהנהגה הראשית בתל אביב, והחניכים הוזמנו לשלוח טקסטים פרי עטם, ששולבו בגיליונות השונים. המגילה תוכננה לצאת כל חודשיים, ויצאה לאור במתכונת זו עד 1964.

שער הגיליון הראשון של "מגילת בני מצדה" מוקדש לקיבוץ החדש ניר-עוז, 1955. מארכיון המחלקה לנוער והחלוץ (S32\2077)

גרעיני נח"ל, בוגרי "השומר הצעיר", הקימו את קיבוץ ניר-עוז במערב הנגב על אדמות ביר גארה. ניר-עוז היה היאחזות הנח"ל ה-15 והקיבוץ ה-70 של "הקיבוץ הארצי". הוא הוקם ליד שלושה קיבוצים נוספים של התנועה: מגן, נירים וניר-יצחק, ובסמוך לקו הירוק בגבול רצועת עזה, שהייתה אז בשליטת מצרים. חיילי צה"ל שמרו על גבול זה מפני מסתננים ומחבלים. גרעין הקבע הראשון של בוגרי תנועת "השומר הצעיר" הגיע ליישב את הקיבוץ בשנת 1957.

משמר נע של צה"ל ליד גבול רצועת עזה, מאי 1954 (PHG\1016776)

בשער הגיליון הראשון של "מגילת בני מצדה" הופיע איור של בתים, דגל מתנפנף עם סמל התנועה ושלט "ניר-עוז גבול לפניך!". בגיליון נכללה כתבה, שתיארה בפירוט את ההכנות לקראת העלייה אל הקרקע בניר-עוז ואת הטקס שנערך ב-29 בספטמבר 1955. הטקס נערך בנוכחות חבר הכנסת אברהם הרצפלד, "אבי ההתיישבות העובדת" וראש המרכז החקלאי, מפקד פיקוד הנח"ל אהרון דורון ונציג "הקיבוץ הארצי" שלמה רוזן. גם נציגי קיבוצים ואנשי תנועת "השומר הצעיר" הגיעו להשתתף בשמחה.

כתבה על הקמת ניר-עוז בגיליון הראשון של "מגילת בני מצדה", 1955 (S32\2077)

"ענני אבק צהוב ודביק מסמנים את דרך העפר, אשר בה אצות המכוניות אל הנקודה החדשה. מכל קצות הארץ זורמים אנשים, אל הקיבוץ החדש העתיד לקום" - כך נפתח הדיווח על הקמת ניר-עוז. בוגרי תנועת "השומר הצעיר" הגיעו לסייע לנקודה החדשה ימים אחדים לפני העלייה אל הקרקע: "עזרו למתוח חוטי תיל, להכין מגרש למסדרים ולהקים את הצריפים הראשונים". חברי התנועה, ותיקים וצעירים, פעלו יחד: "בערבים הקרירים ישובים היו כולם כאחד ליד מדורה. חברים צעירים וחיילים מבני תנועתנו בנח"ל מקימי הנקודה. ומסביב לסיר הקפה המתבשל – העלו זכרונות מן העבר."

אנשים רבים גדשו את המגרש, המוקף דגלי ישראל, ביום טקס העלייה לקרקע. בעלון מתוארות הקבוצות השונות הגיעו לחגוג את הקמת היישוב החדש: "פה אפשר למצוא חיילים ותיקים שנלחמו על אדמה זו, חברי קיבוצים קרובים ורחוקים, מפקדי צבא, אנשי הנהגת הקיבוץ הארצי ויותר מכולם חברי תנועה בחולצותיהם הכחולות קורנים משמחה כי אכן, חג גדול היום – הולדת ישוב חדש במולדת".

העלייה על הקרקע התאפשרה הודות לצינור מפעל ירקון-נגב, שסיפק מים לתושבים ולחקלאות. שלמה רוזן אמר בשם "הקיבוץ הארצי": "הנגב הוא תקוותנו הגדולה. הנוער העברי – כושרו החלוצי, אומץ לבו, יוזמתו הברוכה והיוצרת – והמים המובאים לכאן מהצפון, יש בכוחם לחולל את הפלא, להפוך את המדבר לגן פורח, עדים יישובי הנגב הפורחים, כי אכן אמת תקוותנו" (מתוך עיתון "על המשמר", 30.9.1955). 

כתבה בעיתון "על המשמר" על הקמת ניר-עוז, 30 בספטמבר 1955

לאחר נאומי הברכות הוטמנה בקרקע מגילת היסוד, וילדי נירים, הקיבוץ השכן, צעדו לעבר הבמה ובידיהם זרי פרחים. לאחר מכן החל טקס הבאת מתנות של היאחזויות הנח"ל השונות ממשקם לקיבוץ החדש: "מי כבשה ומי אשכול בננות – כולם נותנים את חלקם".

לסיכום היום החגיגי נכתב ב"מגילת בני מצדה": "ניר עוז הוא הקיבוץ ה-70 של התנועה, אך אין הוא האחרון. והסיסמה היא משבעים למאה!". אנו נושאים תקווה כי חברי ניר-עוז יזכו לשוב במהרה לבתיהם, ולחגוג ברוב עם את חג ה-70 להקמת הקיבוץ.

​~ פורסם ב- 19.2.2024 ~

​​​​​​​