מקום באופקים

הכניסה לאופקים, פברואר 1958. צילום: אריך קומרינר, אוסף קרן היסוד (PHKH\1266661)

אוסף התצלומים של קרן היסוד מגוון, עשיר ומקיף. קרן היסוד תיעדה את כל תחומי הפעילות של היישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל בדגש על העלייה, הקליטה, הגיוס לצבא וההתיישבות. היא העסיקה צלמים מקצועיים ובעלי שם, שהפיקו תצלומים איכותיים – חלקם הפכו אייקוניים. התצלומים נועדו להפצה ברחבי העולם לטובת תעמולה וגיוס כספים לתנועה הציונית. מאגר התצלומים העצום שנוצר מהווה היסטוריה מצולמת של המפעל הציוני בארץ ישראל, וכך גם של היישובים, שהוקמו בנגב מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת.

אופקים הוקמה בצפון-מערב הנגב באפריל 1955. שמה מעיד על האופק, הנשקף ממרחבי הנגב סביב לה. תחילה היא נועדה לשמש מרכז אזורי ליישובים החקלאיים באזור, אך עם גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה הוקמה במקום מעברה, שאליה נשלחו משפחות עולים רבות. הצלם יצחק מירלין, מבעליו של סטודיו תל-אביבי לצילום בשותפות עם אברהם ירון ובעברו צלם עיתונות וחדשות, הגיע מטעם קרן היסוד בינואר 1956 לתעד את חיי היומיום באופקים. התצלומים נשלחו על ידי שירות התמונות של קרן היסוד לנציגיהם ברחבי העולם - בניו יורק, בבואנוס איירס, בציריך, בטורונטו, באמסטרדם ובמונטריאול בליווי כתבת רקע בת עמוד אחד, הכוללת מידע על המקום ועל המצולמים לטובת פרסום מקומי.

כתבת מידע על אופקים, שנלוותה לתצלומי קרן היסוד מטעם שירות התמונות, 15.1.1956 (KH4\12771)

המתיישבים מוצגים בתצלומים באור רומנטי ואידילי, וגם תיאורי התמונות משרתים את המטרה השיווקית. הכול מתואר בכתבת המידע בקו חיובי ונלהב: יום בחיי אופקים הפורחת והמשגשגת. אנשי קרן היסוד ליוו במהלך ביקורם את חיים בן שמעון, שזכה לכינוי "מוכתר" אופקים כנראה בשל תפקידו המרכזי במעברה. 

חיים בן שמעון עם בנו בן ה-3.5 באופקים, 1956. בתיאור התמונה נכתב: "שימו לב לעבודת הנוף המעניינת בגינה הפונה לבית". (PHKH\1266656)

הכתבה מספרת על הקמת אופקים, על היותה מרכז אזורי, ש"שני תפקידיו העיקריים הם לשמש מרכז לכפרים הסובבים ולקלוט מאות עולים חדשים" ועל החידוש, שננקט בקליטת עולים: הם קיבלו בתי אבן ובטון ולא צריפים ובקתות רעועים, וכך "העולים החדשים שמגיעים לכאן מנמל חיפה מקבלים ביטחון חדש, ואינם נושאים עוד מבט אבוד ונבוך". תושבי אופקים מתוארים כאנשים נמרצים וחרוצים, ובזכותם "הדיונות המדבריות הללו, מבודדות ופראיות, הפכו לכרי דשא ירוקים ולשדות פוריים, המוכנים לקבל את הבנים החוזרים ממקומות אחרים בעולם."

משפחת עולים חדשה מתקבלת באופקים על ידי ה"מוכתר", חיים בן שמעון. (PHKH\1266654)​

תושב חדש באופקים. בתיאור התמונה נכתב: "לבוש הקפטאן השחור שלו מעיד על כך שזה עתה הגיע ממרוקו". (PHKH\1266659)

חיים בן שמעון, נשוי ואב לשניים, עלה לישראל מטנג'יר, ובחר להקים את ביתו בנגב. כ"מוכתר" הוא הופקד על הבאת אספקה, ארגון סגל העבודה וביצוע תשלום המשכורות לעובדים. בן שמעון ערך לצלם סיור מקיף באופקים, והראה לו את מרכז התרבות, את בית הספר, את בית הכנסת ואת המרפאה. הסבריו של בן שמעון צוטטו בכתבה: "באופקים יש כיום כ-150 משפחות, יוצאי מרוקו, מצרים, תוניס ומזרח אירופה. יעניין אתכם לדעת, שיש לנו כאן אפילו כמה אנשים מתל אביב: רופא, עורך דין ורואה חשבון."

על הסָפָר באופקים נכתב בכתבת המידע, כי הוא "לעולם לא צריך לדאוג מחוסר עבודה. הוא בהחלט תורם את חלקו בקידום המראה האסתטי של התושבים" (PHKH\1266657)​

לפי התיאור בכתבה חיים בן שמעון "מתעניין בכל שלב בחיי היישוב, עומד לשוחח עם מספר ילדים משחקים". (PHKH\1266655)

הכתבה מסתיימת במבט אל עתידה של אופקים. עניין זה "תלוי במידה רבה במציאת מקורות חדשים לעבודת כפיים כדי להפוך אותה לקהילה יצרנית ותומכת בעצמה". ההשקעה העתידית במקום, היחס בין הקבוצות השונות ואבטחת הגבול הקרוב "יקבעו האם אופקים תהפוך למרכז משגשג ועצמאי בנגב המערבי". 

במטרה לשווק את הצלחת היישוב החדש נכתב בתיאור התמונה בכתבת המידע "לא קשה לראות שמדובר במשפחה מאושרת (PHKH\1266658)

"הבעת פניה מלמדת שהיא מרוצה בחלקה. היא מצאה את מקומה באופקים". (מתוך התיאור בכתבת המידע) (PHKH\1266660)

מאז צולמו התמונות הללו אופקים צמחה והפכה להיות עיר. מרתק לקבל הצצה ממרחק הזמן אל סיפורם של ראשוני התושבים, שמצאו את מקומם באופקים.