"כרביבים עלי עשב"

לציון 30 שנה למבצע הקמת שלושת המִצפים על ידי חלוצי ההתיישבות באזור הנגב הקדישה קרן קימת לישראל בול מיוחד למִצפה רביבים. הדפסות הניסיון, שנשמרו בארכיון קק"ל, הם חלון הצצה לתהליכי הדפוס ולהנצחת זיכרון המעשה החלוצי.

מאת: הילה כהן, יחידת חינוך והדרכה

$בולי מִצפה רביבים משנת 1972 (KKL14\60)$

בולי מִצפה רביבים משנת 1972 בערכים 0.15, 0.25, 0.5 ו-1 לירה. (KKL14\60)

ההתיישבות היהודית בנגב עד שנות ה-40, שהייתה עד אז דלילה, קיבלה דחיפה משמעותית מהמוסדות הלאומיים, וקרן קימת לישראל ריכזה את מאמציה ברכישת קרקעות בדרום. השינוי התרחש בעקבות הצעת "ועדת פיל" לחלוקת הארץ, שלפיה ייכלל הנגב בשטח המדינה הערבית העתידית ובעקבות המגבלות, שהטילו הבריטים על רכישה ועל ישוב קרקעות על ידי יהודים ב-1939 במסגרת "הספר הלבן". כך יצא לפועל ב-1943 מבצע להקמת שלושה מִצפים בנגב – יישובים קטנים, שהוקמו במסווה של תחנות מחקר חקלאיות: גבולות, רביבים ובית אשל. מספר המתיישבים בכל מִצפה הוגבל ל-12, והם קיבלו משכורת קבועה מהמוסדות הלאומיים כדי לא לעורר חשד, שמדובר ביישוב קבע. שלושת המִצפים הוקמו בתבנית אחידה – חצר מרובעת מוקפת חומה ומגדל תצפית בפינה.

$מִצפה רביבים בראשיתו (PHG\1066792)$

מִצפה רביבים בראשיתו (PHG\1066792)

מִצפה רביבים (נקרא בתחילה "תל-צופים" ו"עסלוג'") עלה לקרקע ביולי 1943, והיה הנקודה היהודית הדרומית ביותר באותו זמן. מייסדיו היו חברי קבוצת "רביבים" של תנועת "הנוער העובד". רביבים הן טיפות גשם דק, המסמלות את תשוקת המתיישבים על אדמת הנגב הצחיחה לגשם. השם מופיע בפסוק מספר מיכה: "והיה שארית יעקב... כרביבים עלי עשב". תחילה התגוררו המתיישבים במערה קדומה, עד שהשלימו את בניית ה"טירה" - המצודה שהוקפה בחומה.

$אנשי מִצפה רביבים בפתח המערה על רקע "הטירה" ואוהלי המגורים הראשונים, 1944 (NKH\484608)$

אנשי מִצפה רביבים בפתח המערה על רקע "הטירה" ואוהלי המגורים הראשונים, 1944. צלם: זולטן קלוגר, אוסף קרן היסוד (NKH\484608)

המִצפים הוקמו כדי להכין את הקרקע להתיישבות עתידית נרחבת בנגב ולבחון את תגובת הבריטים להגברת הנוכחות היהודית באזור. אנשי המִצפים ניסו למצוא דרך לפתור את בעיית המים בנגב: הם ערכו קידוחים לחיפוש מים, וניסו לאגור מי גשמים ושיטפונות על ידי הקמת סכרים זמניים בנחלים. הם ביצעו ניסויים חקלאיים כדי לזהות מינים וזנים מתאימים לאקלים המקומי ושיטות יעילות לעיבוד הקרקע. המתיישבים יצרו קשרים עם השכנים הערבים והבדואים, שסייעו ברכישת קרקעות נוספות. לימים, המִצפים רביבים וגבולות הפכו ליישובי קבע (קיבוצים), ואילו בית אשל ניטש אחרי מלחמת העצמאות. הצלחת המִצפים בשעתם השפיעה על מקבלי ההחלטות בנוגע ליישוב הנגב, ותרמה להכללתו בתחומי המדינה היהודית העתידית. לניסיון זה הייתה גם השפעה מרובה על ההתיישבות החקלאית שקמה בהמשך, גם לאחר קום המדינה.

$הדגמה של השקאת הגידולים בשדות רביבים ב"גשם מלאכותי" במהלך סיורו של הרמן גילמן, 1947 (NKH\450442)$

הדגמה של השקאת הגידולים בשדות רביבים ב"גשם מלאכותי" במהלך סיורו של הרמן גילמן, מן התורמים הגדולים בקהילה היהודית בבוסטון, 1947. אוסף קרן היסוד (NKH\450442)

$סיור ליד מאגר המים שהוקם ברביבים, 1947 (PHAL\1650492)$

ישראל גולדשטיין, מראשי התנועה הציונית ויו"ר המגבית המאוחדת בארה"ב, מסייר ליד מאגר המים שהוקם ברביבים. מתוך אלבום שי, שהוענק לו כמזכרת מביקורו בקיץ 1947. (PHAL\1650492)

אחרי מלחמת העצמאות והקמת בתי הקבע של קיבוץ רביבים, נותרו "הטירה" ובתי המצפה כעדות למעשה הראשונים. כיום פועל במקום מוזיאון לסיפור ההתיישבות בנגב לפני קום המדינה. הוא נקרא על שם יוסף ויץ, מנהל מחלקת הקרקעות של קק"ל, שהוציא לפועל את מבצע הקמת שלושת המִצפים בנגב ומבצעי התיישבות נוספים כמו "11 הנקודות".

$קיבוץ רביבים במיקומו החדש, ספטמבר 1955 (PHPS\1335059)$

קיבוץ רביבים במיקומו החדש, ספטמבר 1955 (PHPS\1335059)

קרן קימת בחרה להוקיר את פועלם של שלושת המִצפים, ולקראת שנת ה-30 להקמתם הוציאה בול לכבוד רביבים. מאז הקמתה הנפיקה קק"ל אלפי בולים כאמצעי לגיוס כספים, להסברה ולחינוך. סדרות הבולים הללו מלוות את מפעלי התנועה הציונית, ומתעדות אישים ואירועים מרכזיים בחיי העם והאומה, היסטוריה ומורשת יהודית, נופי הארץ, סביבה וטבע.

בתיקי מחלקת החינוך של קק"ל, השמורים בארכיון, השתמרו הדפסות ניסיוניות ועודפים של בולים, ביניהם גם בול מִצפה רביבים. אפשר לעקוב באמצעותם אחר תהליך ההפקה, המחייב דיוק מֵרבי. לאחר השלמת העיצוב הועבר הבול לדפוס, שם הודפסה כל יחידת צבע בנפרד לפי ארבעת צבעי הדפוס. כל בול שוכפל לרוחב הגיליון בשורות, ועל צידו השני נמרחה שכבה דביקה. לאחר ההדפסה נוקב קו הפרדה בין הבולים. כדי להבטיח שהיחידות הגרפיות הודפסו במיקום נכון ובהתאמה, ולוודא שגוון הצבע מדויק בוצעו הדפסות ניסיון. בדרך כלל גיליונות אלה הושמדו או נשמרו בארכיון אך לעיתים הן מצאו את דרכן החוצה מבית הדפוס, וזוכות לעניין רב בקרב אספנים בגלל טעויות ההדפסה.

גיליונות בול מִצפה רביבים בשלב הדפסת הניסיון: הצבע האדום הצבעים לא חופפים ונדרשת התאמה מחדש