דרום אמריקה על המפה!

 

קיבוץ עין השלושה ביום העלייה על הקרקע, 2.11.1950. אוסף קרן היסוד  (NKH\480399)

הציונות היכתה שורשים בארצות אמריקה הלטינית מאז שנות העשרים של המאה ה-20 דרך פעילות תנועות הנוער "השומר הצעיר", "דרור איחוד הבונים", "הנוער הציוני" ותנועות נוספות אשר יחד השפיעו על הקהילות היהודיות ביבשת. הקבוצה הראשונה של עשרה צעירים נלהבים (כולל צעירה!), בוגרי הכשרה חלוצית של תנועות הנוער, יצאה מבואנוס איירס לארץ ישראל באוקטובר 1945. בשנים, שקדמו להקמת המדינה ומיד לאחריה, פעלו התנועות הקיבוציות בקרב הקהילות ביתר שאת, ועודדו את הצעירים לעלות לארץ. שליחים מיוחדים נשלחו מהארץ לעסוק בפעילות חינוכית והסברתית, ותיווכו בין מרכזי תנועות הנוער בארץ לבין תנועות הנוער באמריקה הלטינית. השליחים הפעילו מחנות קיץ ו"הכשרות חלוציות", שתרמו לליכוד החברתי, והכינו את החלוצים להשתלבות במפעל הציוני-סוציאליסטי בארץ.

בוגרי תנועות הנוער ביקשו להקים בארץ חברה חדשה, המגשימה את הרעיון השיתופי ואת השיוויון בין המינים, וראו בהקמת יישובים חדשים בארץ זכות גדולה ודרך לחיים יצירתיים שלמים. הקיבוץ הראשון, שנוסד על ידי גרעין לטינו-אמריקאי, היה מפלסים ב-1949. אחריו הוקם עין השלושה, וגרעינים נוספים ייסדו או הצטרפו ליישובים קיימים כמו: אור הנר, כיסופים, משמר הנגב, נגבה, סעד, וברור חיל.

עין השלושה ביום העלייה על הקרקע, 1950. אוסף קרן היסוד (NKH\480400)

חברי עין השלושה הנלהבים ביום העלייה על הקרקע, 1950. אוסף קרן היסוד (NKH\480402)

סיפורם של מייסדי עין השלושה היה יכול לפרנס סרטים אחדים. בוגרי גרעין "הנוער הציוני" מאורוגוואי ומארגנטינה הגיעו לארץ עוד לפני הקמת המדינה, והצטרפו תחילה לקיבוץ ניצנים. לאחר תקופת הכשרה עלו לקרקע בנגב המערבי, שלושה ק"מ ממזרח לרצועת עזה, על שרידי קיבוץ "נוה-יאיר", שהתפרק זמן קצר קודם לכן. בבחירת שם הקיבוץ החדש הם ביקשו להנציח שלושה מחבריו, שנפלו בקרבות שונים במלחמת העצמאות. 

 "אתמול נוספה טבעת חדשה בשרשרת ישובי הגבול בנגב המערבי" נוסח מברק ששלחה קק"ל לבואנוס-איירס, המבשר על הקמת קיבוץ עין השלושה, 3.11.1950 (KKL5\18600)

הקיבוץ הוקם במשלט 112, נקודה מבודדת ומרוחקת מכל ישוב ישראלי במרחק נסיעה של 25 ק"מ על דרך עפר קשה לתנועה. לצד הניתוק הפיזי מהמשפחה נאלצו החברים להתמודד עם תנאי אקלים קשים של סופות חול, מחסור במים, צמחייה דלה וקושי לקיים חקלאות או לשווק אותה, מכיוון שבחורפים הראשונים הוצפה דרך הגישה לנקודת היישוב. גם הסמיכות לגבול לא הקלה, וחודשים ספורים לאחר העלייה על הקרקע נרצח חבר הקיבוץ, בעת שרעה את הצאן.

למרות הקשיים והתמיכה המוסדית המועטה רוב המייסדים נותרו במקום, והצליחו להפוך את החלום למציאות. כעבור שלוש שנים נבנו שלושת הבתים הראשונים, קו תחבורה של "אגד" התחיל להגיע למקום, הנקודה חוברה לקו המים ירקון-נגב ולרשת החשמל הארצית, ואפילו הותקן קו טלפון אחד בחדר האוכל. ערב ציון עשור להקמתו מנה הקיבוץ כמאה חברים ו-26 ילדים. לכאורה, אין מתאים מזה להפקת סרטון הסברה על המתיישבים בנגב!

קיבוץ עין השלושה במלאת לו עשור, 1960. אוסף קרן היסוד (NKH\480413)

בין יוזמי הסרט על קיבוץ עין השלושה היה משה קול, ממנהיגי "העובד הציוני" – התנועה הפוליטית שתמכה ב"נוער הציוני". תחילה סירבה הסוכנות היהודית לרעיון בנימוק, כי שנתיים קודם הופק סרט דומה על קיבוץ מפלסים, ומכיוון שמתוכננת הפקת סרט ארוך על החיים בקיבוץ בכלל, אך למרות כל זאת הסרט יצא אל הפועל. קרן היסוד פנתה אל חברת ההפקה "גבע", והזמינה סרטון הסברה לציון עשור לקיבוץ עין השלושה וכמחווה לקיבוצים הנוספים, שהוקמו בנגב המערבי על ידי בוגרי תנועות הנוער החלוציות מארצות אמריקה הלטינית. הסרט תיעד את החיים בעין השלושה, והופק בשפות אחדות, כולל ספרדית כמובן.

הזמנה מטעם קרן היסוד, שנשלחה לחברת "גבע" בנוגע להפקת סרט, ספטמבר 1960 KH4\5237))

הזמנה לחג העשור, שנשלחה למשה קול, אוקטובר 1960 (196\S115)

הפקת הסרט התעכבה, וכך התאפשר לשלב בו צילומים מחגיגות העשור לקיבוץ. התוכנית האומנותית של אירוע העשור כללה מסכת מקומית של החברים, שזכתה לשבחיו של משה קול במכתב הוקרה מיוחד לקיבוץ: "הנני רוצה להביע את הוקרתי ואת תודתי על הערב היפה של חגיגת העשור ועל החוויה הבלתי נשכחת שהייתה לי ולכל אלה שהיו במעמד זה. המסכת שלכם... היתה ברמה אמנותית טובה ובטעם, וריתקה את כל הנוכחים. שלישו של ראש הממשלה... אמר לי אתמול שראש הממשלה נהנה מהערב אצלכם." (5.10.1960)

פניית קיבוץ עין השלושה אל מחלקת פרסום ותעמולה של קרן היסוד בבקשה לצפות בסרט ולהשאיר אצלם עותק כדי להקרינו לאורחי הקיבוץ, 22.2.1961 (KH4\5237)

~ פורסם ב- 15.1.2024 ~​​