"הכיסופים של אבות אבותינו התגשמו"

קיבוץ כיסופים עלה על הקרקע בתחילת ספטמבר 1951 בגבול רצועת עזה, סמוך לקיבוץ עין השלושה המבודד. מייסדיו, בוגרי "דרור"–"החלוץ הצעיר" מצ'ילה, מארגנטינה ומברזיל עלו לארץ עוד ב-1948, וגויסו מיד עם הגיעם לכוחות הלוחמים במלחמת העצמאות. אחרי תקופת הכשרה חברו לגרעינים נוספים, ועלו על הקרקע כ-100 חלוצים "שבאו להגשים בגופם ובנפשם את חלום קיבוץ הגלויות וההתיישבות במולדת, כדי להפריח את השממה בדרך של הקיבוץ מאוחד", כפי שכתבו במגילת היסוד.

"הרגשנו שאנו שותפים ל'מעשה בראשית', הקמנו יישוב בישראל, שיגן על גבולותיה ויפרנס את תושביה; אנחנו הפכנו להיות עושי ההיסטוריה היהודית במקום להיות הצופים בה מהצד. הכיסופים של אבות אבותינו התגשמו באותו קיבוץ כיסופים, שאנחנו בונים במו ידינו" כתב דוד הורביץ, ממייסדי קיבוץ כיסופים וממנהיגי תנועת החלוץ דרור בארגנטינה. [מצוטט בספרו של שלמה בר־גיל, בראשית היה חלום, 2005 (BK\66641)].

 

הזמנה לטקס העלייה על הקרקע של קיבוץ כיסופים על אדמות אבו קמש (Abu-Hamash). הטקס נדחה, והעלייה על הקרקע התקיימה ב-2.9.1951. (KKL5\18307)

למחרת הטקס נשלח מטעם קרן היסוד מברק לקהילות באמריקה הלטינית, המבשר על הקמת הקיבוץ, ובו צוין, כי "עם [הקמת] כיסופים מגיע לשישה מספר הקיבוצים שנוסדו על ידי חלוצים מאמריקה הלאטינית".

נוסח המברק, שנשלח על ידי קרן היסוד לקהילות המוצא בארגנטינה, בצ'ילה, בברזיל ובאורוגוואי, המבשר על העלייה על הקרקע של כיסופים, 3.9.1951. (KKL5\18307)

לקיבוץ הוקצו כ-8,000 דונם, והוא ביסס את המשק על ענפי הפלחה, גן הירק, הלול, הרפת והמפעל לייצור ממסרים למכוניות. בשנתיים הראשונות התגוררו החברים באוהלים, עד שהושלמו בתי המגורים. דווקא אז פרץ משבר גדול על רקע "משפטי פראג", משפטי ראווה שניהלה המפלגה הקומוניסטית בצ'כיה, שבהם הואשמו בבגידה אויבי המשטר, ובתוכם אחד עשר יהודים. אלה מבין חברי כיסופים, שתמכו בקומוניסטים, והלכו בעקבות משה סנה, נאלצו לעזוב ועברו לקיבוץ יד חנה. רבים מן העוזבים בקיץ 1953 היו מיוצאי אמריקה הלטינית, וכיסופים המשיך להתפתח ללא הצביון הדרום אמריקאי של מייסדיו. 

אוהלי המגורים בקיבוץ כיסופים, ינואר 1953, צלם: פריץ שלזינגר (97NSC\1079)

~ פורסם ב- 28.1.2024 ~​​​​

​​​​​​​