חזרנו לימיו הראשונים של קיבוץ נירים, כפי שתועדו בתצלומים שנשמרו באוספי התצלומים בארכיון הציוני המרכזי. מן הצילומים ניבטים המתיישבים הראשונים בשיא פעילותם, עסוקים בבניית היישוב הצעיר, שזה עתה קם.
עם צאת יום הכיפורים תש"ז (אוקטובר 1946) נערך מבצע התיישבות מהיר, שבו עלו על הקרקע בלילה אחד 11 נקודות יישוב חדשות כדי להבטיח שהנגב ייכלל במדינה היהודית העתידה לקום. אחד מהם היה קיבוץ נירים בנגב המערבי.
חברי קיבוץ נירים מברכים את השכנים הבדווים לאחר הקמת הקיבוץ במבצע "11 הנקודות", 1946.
צילום: אברהם מלבסקי, אוסף התצלומים של קרן היסוד (PHKH\1279876)
קיבוץ נירים הוקם על ידי בוגרי "השומר הצעיר". הוא הוקם תחילה על אדמות דנגור, ולאחר הקמת המדינה, בנובמבר 1949, עבר לנקודת הקבע והתבסס עליה. סוד כוחו של קיבוץ נירים על פי חבריו עומד על שלושה יסודות: הפרות – עדות לצמיחת המשק, התינוקות – עדות לאמונה בעתיד, והספרייה – אות ומשל לתרבות העל. [מתוך אתר האינטרנט של נירים]
קיבוץ נירים בתנופת בנייה, 1951 (משוער). מארכיון יוסף ויץ, ראש מינהל מקרקעי ישראל (PHYW\685946)
הילדים הם האמונה בעתיד, קיבוץ נירים, מארכיון יוסף ויץ. PHYW\685948))
נטיעת העצים כחלק מביסוס המשק החקלאי בשנים הראשונות בנירים (NPS\280706)
לצד הקושי להפריח את השממה נאלצו המתיישבים להתמודד גם עם הקושי הביטחוני בשל הסמיכות לגבול הרצועה. בימי מלחמת העצמאות עמדו יישובי הנגב המערבי בחזית המלחמה בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה נמשכו פגיעות בנפש וברכוש מצד חוליות פדאיון, כמו גם תקריות גבול שונות.
מגדל שמירה בשולי קיבוץ נירים, 1951 (משוער). מארכיון יוסף ויץ, ראש מנהל מקרקעי ישראל (PHYW\685949)