האדריכל יוסף (אוסיפ) קלרווין (1893־1970) הותיר חותם רב בארץ ובעולם. הוא תכנן בתים פרטיים, אתרי הנצחה ומבני ציבור - בהם גם את משכן הכנסת ואת מתחם הקבר של הרצל בירושלים. לצד עשרות הרישומים והתוכניות שיצר, שמורים בארכיונו האישי גם תצלומים ומסמכים אישיים. לאחרונה, במסגרת תחקיר לתערוכת מחווה לפועלו, המוצגת בכנסיית הוהנצולרנפלאץ בברלין (עד אמצע אוקטובר 25), התבהרו נסיבות עלייתו החפוזה מגרמניה לארץ ישראל.
מאת: ד"ר גיא ג'מו, ראש מדור המפות בארכיון הציוני
האדריכל יוסף קלרווין (A455\47-148p)
יוסף קלרווין נולד בוורשה, ובילדותו עברה המשפחה להתגורר בגרמניה. כשבגר, למד אדריכלות בפוליטכניון של מינכן, וצבר ניסיון מקצועי אצל אדריכלים שונים ברחבי גרמניה. הוא נשא לאישה את זמרת האופרה אלזה קינה, ושנה לאחר לידת בנם מתי, עם עליית הנאצים לשלטון, החליטו לעלות לארץ ישראל.
כדי לקבל אשרת כניסה לארץ (סרטיפיקט), נעזר קלרווין בידידו רוברט פרידמן, אדריכל שהעסיק עובדים בירושלים ובחיפה. במהלך אוקטובר 1933 פעל פרידמן נמרצות למען קלרווין. הוא הגיש עבורו בקשת רישיון עלייה, וציין שבכוונתו להעסיקו כעוזר אדריכל, כדי להגדיל את סיכוייו של קלרווין להיכלל במכסת אשרות הכניסה שהוקצו על ידי הבריטים עבור הסוכנות היהודית.
טופס בקשה לקבלת רישיון עלייה עבור קלרווין, הוגש למחלקת העליה והעבודה של הסוכנות היהודית, אוקטובר 1933 (קל/340/S6P)
פרידמן פנה ישירות לד"ר ארתור רופין, שכיהן כיו"ר הסוכנות היהודית באותה עת, וביקש את תמיכתו במתן האשרה. במכתב ששלח אליו ציין את ניסיונו המקצועי של קלרווין, שהוא מחפש עובד כמוהו כבר זמן רב, ואת תמיכת התאחדות עולי גרמניה בעלייתו לארץ. הוא גם הדגיש כי ביכולתו לשלם לקלרווין משכורת סבירה, לפחות לשנה אחת.
"אני במצב לשלם לאיש משכורת סבירה לפחות לשנה אחת" מכתבו של פרידמן לרופין בו הוא מבקש לכלול את קלרווין במקבלי רישיון העלייה, אוקטובר 1933 (קל/340/S6P)
נראה שקלרווין חשש כי הטיפול בבקשה יתעכב, ועוד לפני שהיא נידונה במחלקה לעלייה, כבר בסוף נובמבר, הצטרף כתייר לאונייה "מרתה וושינגטון", והגיע על סיפונה לנמל חיפה. דבר הגעתו של קלרווין לארץ נודע למחלקה לעלייה, וזו פנתה מיד לפרידמן לברר אם: "הנ"ל קיבל בינתיים רישיון עליה לארץ [ב]איזו דרך אחרת". על עותק המכתב שנותר בתיק, הוסיפו בכתב יד: "הנ"ל בא ארצה בתור 'תייר'". אשתו ובנו הפעוט הצטרפו אליו כעבור חצי שנה, והמשפחה השתקעה בחיפה. את תעודת האזרחות קבלו רק בשנת 1939.
רשימת הנוסעים שהגיעו באוניה "מרתה וושינגטון" לנמל חיפה ב- 27.11.1933 ובהם התייר יוסף קלרביין (מס. 37) (S104-571-335)
"קיבל בנתיים רישיון עליה לארץ באיזו דרך אחרת", המחלקה לעליה מעדכנת את פרידמן על הגעתו של קלרווין, 31.12.1933 (קל/340/S6P)
תעודת אזרחות מאת ממשלת פלשתינה א"י, 1939 (A455\1)
תחילה עבד קלרווין עם פרידמן, והם תכננו במשותף בניינים אחדים. הניסיון העשיר שצבר בגרמניה הקל על השתלבותו בשוק העבודה המקומי והוא פתח משרד אדריכלות עצמאי בחיפה. קלרווין לקח חלק במפעל הבנייה הציוני ובתכנון מבנים עבור שלטון המנדט, ואף לימד במחלקה לאדריכלות בטכניון. בחיפה הוא תכנן את בניין ממגורות דגון, בית הקרנות ובתי מגורים נוספים.
ממגורות דגון בחיפה: למעלה תוכנית אדריכלית בפרספקטיבה (A455\12-3p); למטה: הבניין בשלבי בנייתו, 1951 (A455\12-21p)
לאורך השנים תכנן קלרווין גם ריהוט פנים לכנסיות, בנייני עירייה, מרכזי קניות, תחנות רכבת, אנדרטאות ומצבות זיכרון. לאחר הקמת המדינה, אשתו ובנו עברו להתגורר בפריז בנפרד, וקלרווין עבר לירושלים. בשנים אלה תכנן את מתחם הר הרצל ואת קבר הרצל, בניינים בקרית הממשלה, את משכן הכנסת, את "בית יואל" בנחלת שבעה, ואף לקח חלק בהכנת תוכנית אב לקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם, ביחד עם האדריכלים ריכארד קאופמן והיינץ ראו. לימים התמנה כחבר האקדמיה לאדריכלות בפריז (1959).
פרספקטיבה של בניין רוז בגבעת רם, תוכנן ע"י קלרווין עבור הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, 1955 (A455\13-1p)
דגם של הצעה למשכן הכנסת בתכנונו של קלרווין (A455\8-9p)
קלרווין לצד המודל שיצר עבור בניין רוז בגבעת רם, 1955 A455\47-30p))
לאחר פטירתו של קלרווין בספטמבר 1970, נותר ארכיונו אצל בני משפחתו בישראל עד שהועבר למשכן קבע בארכיון הציוני המרכזי. שנים רבות שמר עליו הצייר והאמן פרופ' דן הופנר - בנו החורג של קלרווין מנישואיו השניים לאלזה הופנר, שכיהן כמנהל האקדמיה לאומנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים. תחילה מסר אותו הופנר לארכיון לתולדות הארכיטקטורה בישראל, אך בעקבות קשיים כלכליים וחוסר בתנאי אחסון נאותים, באמצע שנות ה-90 הועבר האוסף לארכיון הציוני. האוסף, הכולל מסמכים אישיים, תוכניות אדריכליות מקוריות ותצלומים של תוכניות ומבנים, סודר ונרשם בעזרת ד"ר אוריאל אדיב. עם השנים נסרקו מרבית הפריטים הגרפיים באוסף (תצלומים ותוכניות), ונקלטו במערכת הממוחשבת של הארכיון. כל החומר הגרפי, כמו גם הקטלוג שהופק במיוחד, זמינים לעיון לקהל הרחב באתר האינטרנט של ארכיון.
כנסיית הקהילה האוונגליסטית הוהנצולרנפלאץ (Kirche am Hohenzollernplatz) בברלין A455\38-5p))
טרם עלייתו לארץ, תכנן קלרווין בניינים ברחבי גרמניה, וביניהם את כנסיית הקהילה האוונגליסטית הוהנצולרנפלאץ (Kirche am Hohenzollernplatz) בברלין, שאת תכנונה החל ב־1927 והיא נחנכה במרץ 1933 - זמן קצר לפני שקלרווין עזב את גרמניה. מבנה הכנסייה מחופה בלבנים ונחשב ליצירת מופת אקספרסיוניסטית. החלל המרכזי יוצר הרמוניה קולית ייחודית ומנוצל לסדרת קונצרטים המתקיימים בו מדי שבת. שלט קטן במעבר צדדי בכנסיה מציין את חלקו של קלרווין בבנייה.
התערוכה נולדה בעקבות סקרנותה של ז'קלין הנרד (Jacqueline Henard), היסטוריונית מקומית המתגוררת בסמוך לכנסיית הוהנצולרנפלאץ. ז'קלין רתמה קבוצת חוקרים גרמנים וישראלים, ויצאה איתם למסע חובק עולם סביב שארי המשפחה, עיזבונו של האדריכל, הבניינים שתכנן והתיעוד השמור בארכיון הציוני. תוצרי מחקר זה מוצגים באתר אינטרנט ייעודי, בתערוכה ובקטלוג מקיף על פועלו של האדריכל - שעד כה לא זכה להכרה ראויה.
~ פורסם ב- 08.07.2025 ~