הולכים לקלפי

 

הכתבה נכתבה בשיתוף עם דותן גורן

 

לקראת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוקמו מוסדות השלטון שלה – "מועצת העם", המקבילה לבית הנבחרים שמנתה 37 חברים על בסיס מפלגתי, ומתוכה נבחרה "מִנהלת העם", המקבילה לממשלה שמנתה 13 חברים. גופים אלה לא היו גופים נבחרים, וחבריהם הגיעו מהנהלת הסוכנות היהודית ומהנהלת הוועד הלאומי. במגילת העצמאות נקבע, כי המועצה הלא־נבחרת תכהן זמנית עד מועד קיום בחירות לכל המאוחר באוקטובר 1948:

"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט... ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסֵפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל."

 

פקודת הבחירות לאסֵפה המכוננת, הצעתה של הוועדה להכנת חוקת הבחירות, 28.10.1948. מארכיון יצחק בן-צבי (A116\159)

 

בגלל מלחמת העצמאות נדחו הבחירות לאסֵפה המכוננת פעמיים, והן התקיימו בסופו של דבר ב־25 לינואר 1949. יום הבחירות נקבע כיום שבתון. מאחר שלא נערכו בעת ההיא סקרים ומשאלי דעת קהל, היה קשה להעריך את יחסי הכוחות בין הרשימות ואת התוצאות הצפויות. תעמולת הבחירות נעשתה באמצעות עלונים, אסֵפות מפלגתיות ושימוש בכרזות ובכרוזים, שנתלו על לוחות המודעות ברחבי הארץ.

 

תעמולה לקראת הבחירות לאסֵפה המכוננת של המפלגות השונות. בכיוון השעון: הזמנה לאסֵפת עם של המפלגה הפרוגרסיבית (KRA\2502), איגרת לבוחר ומצע הבחירות של מפא"י (DD1\2217), כרוז מטעם ויצ"ו (KRU\4181) וכרזה מטעם החזית הדתית המאוחדת (KRA\3639)

 

ידיעה בעיתון "הארץ" על הוספת לוחות מודעות בתל אביב, בכדי שיהיה מספיק שטח לכל המפלגות לפרסם את כרזותיהן, 22.11.1948

תמונה מפריטי המאה: לוח מודעות בתל אביב עם שלטי המפלגות השונות, ינואר 1949. אוסף קרן היסוד, צילום: הנס חיים פין (PHKH\1287080)

 

הבחירות הראשונות דרשו הכנה מיוחדת. בנובמבר 1948 נערך מִפקד אוכלוסין כללי בכדי להכין את ספר הבוחרים. לצורך קיום המִפקד הייתה המדינה נתונה בעוצר במשך שבע שעות, בזמן שהפוקדים עברו מבית לבית. לפי המפקד, מספר בעלי זכות הבחירה היה כחצי מיליון. המפלגות הגדולות יותר, שהתמודדו בבחירות אלה, היו מפא"י בראשות דוד בן גוריון, ששלטה במוסדות היישוב מאז הקמתם, ומפ"ם בראשות יעקב חזן ומאיר יערי. כמו ברוב מערכות הבחירות במדינת ישראל הנושא המרכזי היה הנושא הביטחוני: האם להמשיך בלחימה או להגיע להסכמים עם המדינות השכנות.

 

כרוז המודיע על רישום האוכלוסייה ומתן תעודות זהות לקראת הבחירות (KRU\4630)

"מולדת" ו"חרות" בקריאה לאזרחים לוודא שהם מופיעים ברשימת הבוחרים (KRU\5438)

מצע הבחירות של מפא"י, מאוסף דברי הדפוס (DD1\2217)​:

"האספה המכוננת של מדינת ישראל מתכנסת לאחר המהפכה הגדולה שהתחוללה השנה בתולדותינו: קם חזון הדורות ועמנו יצא משעבוד לגאולה, ושב להיות עם עצמאי וחפשי בארצו כבראשונה... בהדרכה מדינית וצבאית, רווית חזון, עוז ותבונה, של מפלגת פועלי ארץ-ישראל, אשר כיוונה, ריכזה וגייסה בשנות מבחן אלה את הישוב, התנועה הציונית והעם היהודי לקראת הקמת מדינה"

הכנות אחרונות לקראת הבחירות – דיווח בעיתון "הבקר", 24.1.1949

 

הציבור בארץ התרגש במיוחד לקראת הבחירות הראשונות, והן נערכו באווירה חגיגית. בבחירות השתתפו 434,684 איש. אחוזי ההצבעה היו גבוהים ביותר, כ־87 אחוזים מכלל 506,567 בעלי זכות הבחירה – הישג שלא שוחזר מאז. מספר הקולות לכל מנדט עמד על3,592  קולות.

 

כרוז הקורא לאזרחים להתנהג כראוי ליד הקלפי בתל אביב יפו (KRU\16312)

יום הבחירות לאסֵפה המכוננת, ​קהל רב מחכה להצביע באחת הקלפיות בירושלים, אוסף קרן היסוד (NKH\425239)

תמונה מפריטי המאה: חיים ויצמן מצביע בקלפי ברחובות, מאוסף קרן היסוד, צילום: הנס חיים פין (PHKH\1287083)

דוד בן-גוריון מצביע בקלפי, מאוסף קרן היסוד, צילום: הנס חיים פין (NKH\425246)

בוחרים ממתינים ליד הקלפי באבו-גוש, מאוסף קרן היסוד, צילום: ק. מאירוביץ (NKH\425251)

תמונה מפריטי המאה: העברת קלפיות תחת משמר צבאי, מאוסף קרן היסוד, 

צילום: הנס חיים פין (PHKH\1287085)

 

תוצאות הבחירות: מפא"י זכתה ב־46 מנדטים, מפ"ם ב־19, החזית הדתית המאוחדת ב־16, חרות ב־14 מושבים, ובשאר הקולות זכו המפלגות הקטנות יותר.

 

ירושלים אחרי הבחירות לאסֵפה המכוננת, העלונים והכרזות מפוזרים בכל פינה. מאוסף קרן היסוד (NKH\425243)

השם שניתן לרשות הנבחרת, "האסֵפה המכוננת", מעיד כי מטרתה הראשונית הייתה לחוקק חוקה וכך גם הופיעה במגילת העצמאות. האסֵפה המכוננת התכנסה לראשונה בט"ו בשבט תש"ט (14.2.1949) בבית המוסדות הלאומיים בירושלים, ופרופ' חיים ויצמן, נשיא "מועצת המדינה הזמנית" (טרם בחירתו לנשיא הראשון) נשא את נאום הפתיחה. כעבור יומיים בלבד התקבל "חוק המעבר", שלפיו האסֵפה המכוננת שינתה את תפקידה מגוף, שמטרתו לכונן חוקה לבית מחוקקים, שיכונה "הכנסת". את כינון החוקה הוחלט לדחות ולחוקק בהדרגה באמצעות חוקי יסוד.

 

ישיבת הפתיחה של האסֵפה המכוננת, חיים ויצמן נואם על הבימה, 14.2.1949. מאוסף קרן היסוד, 

צילום: פרד צ'סניק (PHKH\1287111)​​​​​​