בארכיון הציוני שמור אוסף של חוברות הומור
וסאטירה, שיצאו לאור בארץ ישראל בעיקר בשנות ה-30. הן הודפסו כחוברות עצמאיות או כמוסף
הומוריסטי של עיתון קבוע. כמות מכובדת של חוברות פורסמה לפני פורים – חג הסאטירה והחידודים.
פרסומת לחוברת הסאטירית "אץ קוצץ"
בעיתון "דבר", 27 בפברואר 1931
החוברות ההיתוליות התפרסמו לקראת חגים
ואירועים מרכזיים (למשל, כינוס קונגרס ציוני או חגיגות האחד במאי), וכללו התייחסות
הומוריסטית וביקורתית לאישים, למפלגות, לארגונים ולהתרחשויות בחיי היישוב היהודי.
הכותבים, רבים מהם כתבים בעיתונים היומיים, פרסמו את טוריהם תחת שמות עט שונים. אחד
מהכותבים המרכזיים היה המשורר והעיתונאי צבי קרול, שעמד מאחורי הוצאת "אץ
קוצץ". קרול פרסם שירים, טורים,
פיליטונים ומאמרי מחקר וביקורת בעיתונות העברית. בשנות ה-30 ערך ופרסם עשרות
חוברות של הומור, סאטירה ופרודיה, בשיתוף פעולה עם חברו העיתונאי יעקב רזניק.
הסופר צבי קרול, 22.5.1931. אוסף אריה
צנציפר (רפאלי) (PHZPR\1253879)
שערים של חוברות "אץ קוצץ" לפורים תרצ"ב ופורים תרצ"ג (J96\3)
חוברות הומוריסטיות לראש השנה ולאחד במאי בהוצאת "אץ קוצץ" (J96\3)
השם "אץ קוצץ", שאימץ קרול, נלקח
מהפיוט של הפייטן אלעזר בירבי קליר, הנאמר בשבת שלפני פורים. בפיוט זה "קוצץ"
הוא כינוי להמן הרשע. בביקורת על חוברות 'אץ קוצץ', שפורסמה בעיתון "דאר היום"
ללא ציון שם הכותב – ואולי מדובר בפרסומת נסתרת? – נכתבו מחמאות רבות על איכות
הכתיבה של מערכת 'אץ קוצץ' והערה לחוברות המתחרות, ש"רצוי היה שגם יתר
החוברות היוצאות לשוק ההומוריסטי תהיינה ערוכות בטעם הטוב והדק של עורכי "אץ
קוצץ"."
ביקורת על "אץ קוצץ" בעיתון "דאר
היום", 18 במרץ 1932
במהלך דפדוף בגיליון "אץ קוצץ" לחנוכה
תרצ"ד (1933) בשם "ניסים ונפלאות" נתקלנו בשיר הומוריסטי, שכותרתו
"דבש וזפת; פזמון בנוגע
לחנה'לה" מאת זכריה שלג. השיר עוסק בכלה, שלא רוצה להינשא לחתנהּ, הדומה מאוד
לשיר הידוע "חנהל'ה התבלבלה". האם אלה מילות השיר המקורי המוכר לנו
כיום? ומי כתב אותו? פנינו לעזרתו של אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי
וחתן פרס ישראל למפעל חיים על תרומתו לחברה ולמדינה לשנת 2013, כדי לסייע בפתרון התעלומה.
מימין השיר "דבש וזפת",
מתוך החוברת הסטירית "ניסים ונפלאות" לחנוכה בהוצאת "אץ קוצץ", 1933.
משמאל: שער החוברת (J96\2-2pr)
"השיר 'דבש וזפת'
הוא הגרסה הראשונה והמקורית של 'חנה'לה התבלבלה'."
כך כותב אליהו הכהן. "מאז נדפס לראשונה חלו בו שינויים רבים, כבכל פזמון עממי,
שהתפשט מפה לאוזן ללא נוסח מוקלט מוסמך או מודפס בשירוני זמר. מילים נוספו ואחרות
נגרעו, ולפחות שלושה בתים הושמטו ונעלמו לחלוטין מהנוסח המושר. הבתים הללו תיארו
את יופייה של הכלה, את לבושה וקישוטיה, את המחותנת והבדחן המשתתפים בחתונה
ואת החתן הנראה כמו מי שעשו לו חוקן והשקוהו שמן דג."
אליהו הכהן התייחס גם למחבר השיר: "זכריה שלג הוא שם עט של נתן אלתרמן. לא
היה זה שם עט יחיד שלו אלא אחד מני רבים... אמנם היו שפקפקו בכך כי השיר הוא פרי עטו של המשורר המכובד וטענו שאין זה
אלא 'פזמון רחוב גס', אך היום ברור שאת השיר 'דבש וזפת' שרבט אלתרמן כלאחר יד בראשית צעדיו כפזמונאי, ולאחר פרסומו (בשם עט) החליט לגנזו". כבר באותה שנה שבה פורסם, בגיליון פורים של כתב העת 'טורים', "פרסם אלתרמן
גרסה מהוגנת יותר של השיר – 'הוא והיא על הגג'. הוא ויתר על נוף העיירה ועל התקלה המביכה עם כלת בן הגביר, והעביר
את העלילה לזוג פרובינציאלי מעפולה המוצא עצמו בתל אביב הצוהלת בחגיגות העדלאידע בפורים.
על הגרסה הזו לא בוש אלתרמן לחתום בשמו."
נתן אלתרמן, מתוך תמונה של קבוצת משוררים בתל אביב.
אוסף אריה צנציפר (רפאלי) (PHZPR\1253878)
מערכת "אץ קוצץ" הופיעה עם קטעים
היתוליים בנשף ט"ו בשבט – ביניהם נ. אלתר (ככל הנראה אלתרמן), דיווח בעיתון
"דאר היום", 20 בינואר 1932.
לשני השירים ההומוריסטיים של אלתרמן היו
חיים משל עצמם. הם אוחדו לשיר אחד, והפכו לשיר רחוב עממי, שהושר במנגינה חסידית
פורימית ידועה מאירופה. בשנות ה-60 וה-70 נהגו זמרי החפלות של כרם התימנים בתל
אביב לשיר אותו. ב-1975 הקליטו שתי להקות מזרחיות ביצוע לשיר "חנהל'ה
התבלבלה": "צלילי העוד" עם הזמר רמי דנוך והגיטריסט יהודה קיסר
ו"צלילי הכרם" עם הזמר דקלון. השיר בביצוע "צלילי העוד" זכה
להצלחה גדולה, והושמע ברדיו שוב ושוב. הוא נחשב ללהיט המזרחי הראשון בסגנון מוזיקלי,
שעד אז לא זכה להשמעה ברדיו. מעניין לראות איך שיר סאטירי-הומוריסטי, שנכתב על ידי
משורר חשוב וידוע, חבר לסגנון מוזיקלי חתרני, ושילוב זה יצר את אחד השירים
המכוננים של הז'אנר המזרחי.
* את טורו המלא של אליהו
הכהן,"מחוה'לה לחנה'לה: גלגולי השיר 'מעפולה באנו הנה יחד'", אפשר לקרוא
בבלוג עונג שבת, 18 במארס 2022 >> קישור לטור
פורסם ב- 15.3.2022