בכפר הנוער "עיינות נעמת" חנכו בקיץ 2020 את הקמתו של "מוזיאתר" – מוזֵאון חינוכי יחד עם ארכיון, המתעדים את סיפורו של משק הפועלות החלוצי להכשרה
חקלאית, שהוקם לפני 90 שנה. המבנה הנטוש של הרפת שוקם וחודש וכעת מוצגים בו תכנים
חינוכיים וחברתיים שמהדהדים את סיפורו של המקום.
משק
הפועלות של עיינות הוקם ב-1930 על ידי הפעילה החברתית ולוחמת זכויות הנשים עדה
פישמן (מימון). הוא היה חלק ממגמה נרחבת יותר, שהחלה עם הקמת חוות כנרת ב-1911 להקים
משקי פועלות, שייתנו מענה לקשיים של חלוצות העליות הראשונות להשתלב בענפי החקלאות ביישוב,
שבהם הועסקו בעיקר גברים. המשקים החקלאיים, שקלטו בעיקר עולות צעירות ורווקות, סיפקו
גם תמיכה חומרית ורגשית. הפועלות קיבלו הכשרה בענפי החקלאות ולמדו עברית, מורשת
ציונית. הם היוו, למעשה, מעין מרכזי קליטה שבהן הפכה העולה הזרה מאירופה לחלוצה
עברית, שהגשימה ברוחה ובגופה את המהפכה הציונית חלוצית. מהפכה זו ביקשה להפוך את יהודי
הגולה ל"יהודים חדשים", צרובי שמש ולמודי עמל השדות ולממש את המהפכה
הפמיניסטית אשר שמה לה למטרה להוכיח ולממש את העיקרון של שוויון האפשרויות בין
המינים.
מנהיגות
תנועת הפועלות אשר רכשו השכלה אגרונומית אקדמית באירופה, כגון חנה מייזל, רחל
ינאית בן-צבי וחנה צ'יזיק, הן אלה שהקימו בארץ את חוות ההכשרה לפועלות. החוות
הראשונות הוקמו כבר בעשור השני של המאה ה- 20: חוות כנרת הוקמה על ידי חנה מייזל, ואחריה
נוסדה החווה במגדל 1913. הלימודים העיוניים כללו היכרות עם ענפי הפלחה, המטעים, הלול
והרפת ואת כללי ניהול משק הבית של משפחה בנוסף ללימודי עברית. בשנים לאחר מכן
הוקמו משקי פועלות נוספים ברחבי הארץ בתמיכת ההסתדרות הציונית וארגוני פילנתרופיה
של נשים מן התפוצות.
משק הפועלות בכנרת, 1912 (PHAL\1617584)
רעיון הקמת
משק הפועלות בעיינות –חוות הכשרה על קרקע של כ-500 דונם בסמוך לנס ציונה - היה יוזמה שהחלה עדה פישמן מימון לפתח
כבר ב-1923. עדה פישמן-מימון (1973-1893) עלתה ארצה עם אחיה, יהודה לייב פישמן-מימון
(ממייסדי תנועת "המזרחי") ב-1912, והפכה לפעילה פוליטית בולטת בחוגי
מפלגת הפועל הצעיר ובארגוני נשים. היא הייתה ממייסדי תנועת הפועלות בראשית שנות
ה-20, ופעלה רבות מול מוסדות היישוב על מנת להשוות את מעמדן החוקי של נשים, כמו
בפעילותה להשגת אישורי עלייה לנשים רווקות, או במאבקה לאפשר גם לנשים להיות מורשות
חתימה, ועל ידי כך להיות בעלות חוקיות של נכסים. היא נבחרה לכנסת הראשונה ולכנסת השנייה
מטעם מפלגת מפא"י, ולקחה חלק בחקיקה חשובה לקידום מעמד האישה, כגון קידום חוק
שוויון זכויות האישה וחוק עבודת נשים מ-1951. בנוסף היא הייתה חברה בהנהלת
ויצ"ו.
מבט על צירי מפא"י במהלך מושבה של הכנסת הראשונה. עדה מימון בשורה הראשונה, שלישית מימין (PHG\1010528)
חזון
הקמת "עיינות" היה אחד מחלומותיה הגדולים. ב-1928 היא הצליחה להשיג את
תמיכת ויצ"ו וההסתדרות הציונית למימושו. אז הוחלט על הקמת משק פועלות בניהולה
על 500 דונמים מאדמות הכפר קובייבה, שנרכשו על ידי קק"ל בסמוך לנס ציונה. על
תכנון המשק והמבנים הופקד אדריכל ההסתדרות הציונית, ריכארד קאופמן. ב-1929 החל החריש
הראשון, והוקמה הבאר הראשונה. פישמן מימון ועשר התלמידות הראשונות עלו לקרקע
בינואר 1932, עוד לפני שהושלמה בניית המבנה המרכזי ובנייני המגורים של המשק. הן התמקמו
במבנה היחיד שכבר עמד: הרפת. התלמידות ומורתן חילקו את הרפת לשניים –
חלק אחד ריצפו לטובת שבע דיירות הכבוד, שהתעתדו להגיע בקרוב מדגניה ב' – פרה ושש
עגלות. בחלק השני התגוררו, למדו ובישלו את ארוחותיהן. עם הגעת התלמידות הנוספות הן
שוכנו גם בלול ובאוהלים. בבניין המרכזי היו אולם תרבות גדול, שני חדרי לימוד
מרווחים, שני חדרי מגורים וחדרי מעבדות, והתלמידות עברו להתגורר בו.
המבנה המרכזי בעיינות, תוכנן על ידי ריכארד קאופמן. אוסף קרן היסוד (NKH\428438)
בימיה
הראשונים, ידעה החווה קשיים. בנות המשק התקשו למכור את תותי הבר שגידלו בשל קושי
לשנע את הסחורה לתל אביב. גם מחלת הקדחת היכתה במקום בעוז בשנים 1940-1934. למרות
זאת בסוף שנות ה-30 גדל מספר החניכות, ונבנו
מבנים נוספים. ניקוז הביצות באזור הביא למיגור הקדחת, והמקום החל לשגשג.
עבודה במטע הדרים במשק עיינות, אוסף קרן היסוד (PHKH\1291101)
מגדלות דבורים בעיינות, אוסף קרן היסוד (NHK\428441)
חניכה בעבודות על תעלת השקייה, אוסף קרן היסוד (NKH\428440)
חניכות בעיינות, אוסף קרן היסוד (PHKH\1291094)
כיתת לימוד במשק הפועלות, אוסף קרן היסוד (PHKH\1291092)
עבודות חרישה בשדה (PHAL\1656883)
בסוף
שנות ה-30 הפך המשק לבית ספר חקלאי, שקלט נוער עולה והעניק להם הכשרה חקלאית. חוזה
בין הסוכנות היהודית לבין משק "עיינות" מעיד על היערכות המוסד לקלוט
נוער עולה מגרמניה כבר ב-1938, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, במסגרת עליית
הנוער.
חוזה בין הסוכנות היהודית לבין בית הספר החקלאי בעיינות בנוגע לקליטת נוער מגרמניה, 1938 (S92\330)
רשימת בני נוער שנקלטו בבית הספר החקלאי בעיינות במסגרת עליית הנוער (S75\13920)
בבית הספר החקלאי ב"עיינות" נקלטו גם חלק מ"ילדי
טהרן", שהגיעו לארץ ב- 1942. לאחר קום המדינה התמקד המוסד בקליטת נוער עולה ובהכשרת
נוער מעיירות פיתוח וממושבים, והִקנה להם הכשרה חקלאית לצד לימודי תיכון.
ילדי טהרן בבית הספר החקלאי עיינות, אוסף קרן היסוד (NKH\483425)
פעילויות חינוכיות לילדי עולים בעיינות, תחילת שנות ה-50. אוסף קרן היסוד (NKH\426687)
אחד מענפי המשק המרכזיים של חוות הפועלות הייתה
הרפת. מבנה הרפת ב"עיינות" הפסיק לפעול בראשית שנות ה-90 ונותר
שומם. כפר הנוער, שנמצא כיום בבעלות נעמת, החליט להציל את המבנה ולהחיות אותו מחדש תוך כדי הסבתו למוזיאון
חינוכי, שיעסוק בחשיבותה של עבודת כפיים, בהגשמה, בקיימות ובהיסטוריה של עיינות.
באתר המשוחזר הוקמה תצוגה אינטראקטיבית והמבקרים במקום ייהנו מהדרכתם של תלמידי
בית הספר וחניכי המכינה הקדם-צבאית שפועלת במקום.