יוזמה נשכחת להקמת בית לקרן קימת לישראל
התגלתה בארכיון המפות והתוכניות של קק"ל. הצטרפו למסע ארכיוני בניסיון
להתחקות אחר הנסיבות, שבהן נוצרה וגוועה יוזמה זו לפני כמאה שנה.
מאת: ד"ר דותן גורן, חוקר ארץ-ישראל בעת החדשה ומחבר הספר
"ובא לציון גואל"
אבן הפינה לבית קרן קימת לישראל בבניין
המוסדות הלאומיים הונחה בא' חול המועד פסח תרפ"ט (26.4.1929) בשולי שכונת
רחביה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. כשנה לאחר מכן הועברה הלשכה הראשית של
קק"ל למשכנה החדש, שבו היא שוכנת עד היום, אולם בארכיון
הציוני נשתמרו תוכניות להקמת בית משרדים ובית נכות מפואר עבור קק"ל בירושלים עוד
משנת 1921 ותוכניות מוקדמות להקמת בניין ההנהלה הציונית והמוסדות הלאומיים כבר משנת
1924. התכנון המוקדם לבית קק"ל הופקד בידי האדריכל פריץ קורנברג,
שתכנן אותו בסגנון ניאו-קלאסי, כמעין מקדש עם כיפה גדולה ומרשימה. בבניין בן שתי הקומות
תוכננו גרמי מדרגות, המחברים ביניהם מגוון חדרי עבודה וחללים גדולים.
תוכנית לבית קרן קימת לישראל בירושלים. אדריכל פריץ קורנברג עבור חברת "קדם", 1921 (KL5M\2912)
למעלה: חזית המבנה, למטה: מבט צידי
קק"ל נוסדה בקונגרס הציוני החמישי, שנערך בבאזל (1901). בשני העשורים
הראשונים לקיומה נדדה לשכתה הראשית באירופה מווינה לקלן, ולאחר פרוץ מלחמת העולם
הראשונה עברה להאג. בד-בבד נידונה שאלת העברת הלשכה הראשית של קק"ל לירושלים
"בהקדם האפשרי", ובישיבת הדירקטוריון בהאג (אפריל 1921) הוחלט לקבל את
ההכרעה הסופית במושב האספה הכללית לקראת הקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבאד
(ספטמבר 1921). במקביל הוטל על הלשכה הראשית להיערך למעבר ולהכין תוכניות ותקציבים
"לבנין בית מיוחד למשרד הקה"ק בירושלים. בית הקה"ק יהיה פשוט
אבל נאה
לפי ערכו
ותעודתו ומלבד חדרי המשרד יקבע בו אולם לתערוכה תמידית של הקה"ק ואם אפשר גם
לאספות" ("דאר
היום", 18.5.1921).
הצירים
באולם הקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבאד, 1921 (PHG\1000423)
הלשכה הראשית של קק"ל בהאג התקשרה עם חברת "קדם
חברת בניין בע"מ יפו", כדי שתתכנן עבורה את בית הלשכה הראשית בירושלים.
חברת "קדם" נוסדה על ידי המהנדס והיזם הציוני ממוצא גרמני יוסף לוי,
שעלה לארץ ב-1921. החברה התעתדה לעסוק במספר תחומים: רכישת קרקעות, בניית בתי
מגורים, תכנון והקמת מבני ציבור – כפי שמפורט בחוברת פרסום ושיווק מהודרת בגרמנית,
שפורסמה במאי 1921. בין עשרת שותפי החברה ניתן היה למצוא אישים מוכרים אחדים וביניהם מאיר דיזנגוף, אוטו ורבורג והאדריכל
פריץ קורנברג. לרוע מזלה הותקף באירועי הדמים ביפו במאי 1921 מתחם "בלה ויסטה"
בשכונת מנשייה שם שכנו משרדי החברה, והיא נאלצה להעתיק את משכנה מיפו לתל-אביב.
מבנה
המנהלה של משרדי "קדם חברה לבניין בע"מ", יפו, 1921 משוער (PHG\1003312)
חברת "קדם"
החלה לסלול רחוב עבור ועד עיריית תל-אביב, לבנות בתי מגורים ולתכנן את הקמת בית המשרדים
לקק"ל בירושלים. תוכניות המבנה העתידי, שהכין האדריכל קורנברג, הוצגו בתערוכת
קק"ל בפני באי הקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבאד.
דרישת
תשלום של הוועד לענייני קק"ל בארץ-ישראל (בחתימת עקיבא אטינגר) מהלשכה הראשית
של קק"ל בהאג עבור חברת "קדם", 17.5.1922 (KKL3/582)
במהלך
הקונגרס סקר אוטו ורבורג (נשיא ההסתדרות הציונית בשנים 1921-1911) את התפתחות
קק"ל מאז הקונגרס הקודם בווינה ב-1913. הוא דיווח על המאמצים "לשמור על
הקיים" בארץ ישראל במהלך המלחמה ועל הגידול העצום ברכוש הקרקעי של
קק"ל מאמצע 1920. בתוך כך העמיד ורבורג להכרעת הקונגרס את שאלת העברת הלשכה
הראשית של קק"ל לארץ-ישראל. הקונגרס קיבל את ההחלטה להעביר את לשכת קק"ל
לארץ-ישראל, ובימים הבאים דווח על כך בהרחבה בעיתונות. גיוס כספים החל לטובת מטרה זו,
ומתוך ארבע מאות וחמישים צירי הקונגרס נרשמו כמאתיים תורמים ב"ספר התרומות
לבנין בית הקרן הקימת לישראל בירושלים". הבולטים שבהם היו נשיא ההסתדרות
הציונית ד"ר חיים ויצמן, יו"ר ההנהלה הציונית ד"ר נחום סוקולוב,
יו"ר ההנהלה הציונית בארץ-ישראל מנחם אוסישקין וחבר ההנהלה הציונית זאב
ז'בוטינסקי.
ספר התרומות לבניין בית קרן קימת לישראל
בירושלים, הכריכה ודף החתימות הראשון (KKL1\737)
ההכנות
להעברת הלשכה הראשית של קק"ל לארץ-ישראל החלו במהלך שנת 1922, ומזכיר
קק"ל נתן גרוס הגיע לירושלים (ונפטר בפתאומיות כעבור חודשיים), אך התוכנית של
קורנברג לבניית בית קק"ל נזנחה, ולא מומשה ככל הנראה בשל פשיטת הרגל של חברת "קדם".
בשלהי אוקטובר 1922, דיווח "דאר היום" על השלמת העברת הלשכה של
קק"ל לירושלים למשכן זמני בבית איילנדר במושבה היוונית (כיום רחוב יואב 6
פינת רחוב יהושפט). בעיתון נכתב כי:
"מעשרים
וחמשה פקידי הלשכה מהאג עברו לירושלים 14 פקידים המצטרפים עם פקידים של הנהלת
הקה"ק בא"י למשרד אחד. הלשכה הראשית של הקהק"ל נמצאת באופן זמני,
עד שתבנה לה הקה"ק בית מיוחד על אדמתה, ב'מושבה היונית' בבית איילנדר-כנען... מיד לאחר
שעברה הלשכה הראשית לירושלם פנתה בקו"ק [קול קורא] לעסקני הקרן-הקימת בכל
הארצות ובו היא מזרזת אותם לגשת מעתה במרץ כפול ומכופל לעבודת הקה"ק אחרי
שמרכז העבודה הזאת ה[ו]עתק מן הגולה לא"י." ("דאר
היום", 30.10.1922)
עם מעבר הלשכה המרכזית לירושלים גדלו הכנסות
קק"ל. היא הרחיבה את פעילותה, ועסקה ברכישת קרקעות, ייעור והתיישבות
בארץ-ישראל. האדריכל קורנברג עבר בשנת 1924 להתגורר בשכונת תלפיות בירושלים, ופתח
משרד עצמאי בעיר. התוכניות, השמורות באוספי הארכיון, מעידות כי באותה שנה הוא הכין
תוכנית נוספת לבית קק"ל. הפעם היה זה מבנה דו-קומתי בסגנון הבינלאומי, שכלל
מגורים לשומר, מחסנים, חדרי ארכיון, חדר מפות ומדידות, חדר הנהלת חשבונות, חדרי
פקידים, חדרי מנהלים, חדרי ישיבות ו"חדר הרצל".
"הצעה
בשביל בית קרן קימת" בירושלים. רישום תלת ממדי אדריכל פריץ קורנברג, 1924 (KL5M\2897)
ההנהלה
הציונית ביקשה לרכז את מוסדותיה בבניין אחד כדי לחסוך את דמי השכירות הגבוהים,
ששולמו עבור המשרדים בהם שוכנו, ולכן הכין קורנברג תוכנית נוספת למשכן בן ארבע
קומות להנהלה הציונית ולמשרדי קק"ל וקרן היסוד. לא ברור היכן היה מיועד לקום
בניין המוסדות הלאומיים שתכנן קורנברג, אך נראה כי בשל מחסור במשאבים התוכניות לא
יצאו לפועל, וקורנברג קיבל תשלום חלקי בלבד על עבודתו, החלטה שגרמה לו לתרעומת.
תוכנית
עבור בניין המנהלה המרכזי של ההנהלה הציונית בירושלים: קומה ג' - קרן קימת לישראל,
קומה ד' - קרן היסוד. פריץ קורנברג, 1924 (S1\586-3m)
ביוני
1925 הועברה הלשכה הראשית של קק"ל למשכן זמני נוסף במרכז ירושלים - דירה ברחוב בן-יהודה, שהייתה שייכת לסוחר
הירושלמי יצחק יהודה כהן (כיום "מלון ציון" ברחוב דורות ראשונים). כשלוש
שנים לאחר-מכן, במרץ 1928, הוכרזה תחרות אדריכלית לבניית בית המוסדות הלאומיים במגרש
הפינתי ברחוב המלך ג'ורג', שנועד לכלול שלושה אגפים עבור הנהלת ההסתדרות הציונית,
קרן קימת לישראל וקרן היסוד. במפרט נקבע, כי גובה הבניין לא יעלה על שתי קומות ועליו
להתאים לאופייה של העיר ירושלים. מתוך שלושים ושבע הצעות שהוגשו לתחרות זכתה הצעתו
של האדריכל יוחנן רטנר. באפריל 1929 הונחה אבן הפינה לאגף הראשון, שנועד עבור בית
קק"ל, ובחלוף שנה עברה הלשכה הראשית למעונה החדש והקבוע בבניין המוסדות
הלאומיים. חנוכת הבניין נערכה בל"ג עומר תר"ץ (16.5.1930) בחגיגה רבת משתתפים. בניית האגפים הנוספים הושלמה ב-1935.
הצעה לבנין המוסדות הלאומיים – יוחנן אויגן רטנר, 1928. למעלה:
מבט פרספקטיבי (PHAL\1602272),
למטה: שרטוט (PHAL\1602273).