התוצאה
ידועה: בה' באייר תש"ח קמה המדינה, וניהולה הופקד בידי הממשלה הזמנית שהחליפה
את מועצת העם – המוסד העליון של היישוב בתקופת המעבר. אך להכרזת המדינה, שהתקבלה
חמישה חודשים אחרי ההכרזה באו"ם, קדמה היערכות מקיפה. לצד ניהול המערכה הבטחונית
מול מתקפות הפורעים בראשית מלחמת העצמאות, דוד בן־גוריון
כתב לעצמו בראשי פרקים איך תיראה המדינה ביום שאחרי.
מאת:
אילת הלל כהן־אורגד, יחידת חינוך והדרכה

דוד
בן־גוריון, יו"ר הסוכנות היהודית, נושא דברים בפני הוועד הלאומי לקראת הדיון המכריע
באו"ם על גורלה של ארץ ישראל, 1947 (PHG\1009525)
כבר
ביום אישורה של תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר רשם דוד בן־גוריון
לעצמו את הנושאים שבהם יש לטפל לקראת הקמת המדינה, ו"רשימת מכולת" זו
שימשה אותו גם כתוכנית עבודה. הוא רשם אותם בכתב יד על דפים קטנים, שנשתמרו
בארכיון הציוני המרכזי, בתיקי לשכת בן־גוריון
בסוכנות היהודית. אז הוא עוד כיהן כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית.
תחילה
כתב על דף רשימה של נושאים בעלי חשיבות מתחומים שונים שיש לתת עליהם את הדעת בהקשר
של המדינה החדשה: ממשלה, שם, בירה, תקציב, משטרה, צבא, שירותים, חוקה, משפט וחוק,
עיתונות, מדיניות, ערבים, ביטחון, שירותים, ייסוד המדינה.
.jpg)
.jpg)
"רשימת מכולת" של בן־גוריון
בנוגע לתחומים הנחוצים להקמת המדינה, חורף 1947/8. מסקרן לדעת אם יש משמעות לחישובים שערך בשולי
הדף משמאל (S44\704)
רשימה
דומה כתב לעצמו בן־גוריון גם ביומן הכיס שלו, ביום שבו אושרה תוכנית החלוקה באו"ם
ב־29.11.1947. יומן זה נמסר לארכיון בן־גוריון בשדה בוקר בקיץ 2022 ושמור שם. בשתי
הרשימות הנושאים שעל הפרק מופיעים באותו הסדר, אך ברשימה ביומן הוסיף גם: נמלים, שדות
תעופה, עיתונות, כספים, מטבע והמנון. המסמך שברשותנו הוא בלא תאריך אך מן המסמכים הנוספים
השמורים בתיק, שבהם פיתח בן־גוריון כיווני חשיבה נוספים לרעיונותיו הראשונים, ניתן
להעריך כי רשימה זו נכתבה מאוחר יותר, כשמוסדות היישוב החלו להיערך למימוש התוכנית,
אי שם בחורף 1947/8.
עיון
ברשימות אלה מספק הצצה ללבטים שליוו את בן־גוריון בדרך למימוש תוכנית הפעולה. כך
בנוגע לחלוקת הסמכויות בין מוסדות היישוב היהודי לבין משרדי המדינה שעתידה לקום. 14
משרדים מופיעים ברשימתו, ולגביהם הוא מתלבט הסוכנות היהודית או ממשרדי הוועד הלאומי, שני הגופים שניהלו
את החיים ביישוב עד כה. בן־גוריון גם הציע חלוקת אחריות
בין הוועד הלאומי ובין הסוכנות בתוך המשרדים עצמם: הסוכנות היהודית תהיה אחראית על
הנוער במשרד החינוך (שיוקם על בסיס הוועד הלאומי) ותטפל בשירות לעולים במשרד
הבריאות ובעזרה הסוציאלית.
.jpg)
.jpg)
רשימות
של בן־גוריון בנוגע לחלוקת הסמכויות בין הגופים השונים, חורף 1947/8 (S44\704)
ברשימותיו
הגדיר בן־גוריון שתי תקופות מעבר: לפני הקמת המדינה ולאחריה. כפוליטיקאי מיומן הוא
חידד לעצמו כי "אין מו"מ עם מפלגות בתקופה א" – מתוך כוונה לקיים את
הדיונים הפוליטיים לאחר שתקום המדינה.
התוכניות
של בן־גוריון התממשו בחלקן. אכן נקבעו שתי תקופות מעבר – ב־12 באפריל 1947 מינה
הוועד הפועל הציוני 13 חברים ב"מנהלת העם" ו־37 חברים ב"מועצת העם".
גופים אלו ניהלו את היישוב בתקופת המעבר הראשונה עד להכרזה על הקמת המדינה. לאחר
ההכרזה הם הפכו ל"ממשלה הזמנית" ול"מועצת המדינה הזמנית" עד
שהתקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה בינואר 1949, בתקופה של רגיעה יחסית
במלחמת העצמאות.
משרד
החוץ הוקם כהמשך ישיר של פעילות המחלקה המדינית של הסוכנות, ולשר החוץ הראשון התמנה
משה שרת, מי שקודם לכן עמד בראש המחלקה המדינית. גם משרד החינוך, שהוקם רק לאחר
הבחירות הראשונות, המשיך את פעילות מחלקת החינוך של הוועד הלאומי. בנוגע לתפקידה
העתידי של "הסוכנות היהודית" חשב בן־גוריון שיש להשאיר בידה את האחריות
על ההתיישבות ולא להעבירה לידי המדינה, והיא נותרה עוד שנים רבות בידי המחלקה
להתיישבות בסוכנות היהודית, שלא כחלק ממשרדי הממשלה, כפי שתכנן.
בן־גוריון בתקופת הקמת המדינה (PHG\1092436)
~ פורסם ב- 30.4.2025 ~