יום העצמאות תשפ"א בפתח,
ובימים אלה נערכים בארכיון הציוני לקראת מעבר משרדי הארכיון למשכן הזמני בבנייני האומה
בגלל הטיפול בתשתיות המבנה ועבודות הפיתוח במתחם הכניסה לעיר. זהו תזמון מושלם
להיזכר בהקמת בנייני האומה וב"תערוכת העשור" – משיאי חגיגות העשור להקמת
המדינה, שנערכה עוד לפני השלמת הבניין.
הסוכנות היהודית, קרן קימת לישראל ו"החברה הכלכלית למען ירושלים"
חברו יחדיו להקמת מרכז קונגרסים וכינוסים בינלאומיים, תערוכות אמנות ופסטיבלים. השטח
המיועד להקמת המבנה בשייח' באדר היה בבעלותה של קק"ל. קבוצת יזמים, שבראשם עמד
אלכסנדר עזר (יבזרוב), החלה במימוש התוכנית עוד לפני שהיה בידיהם את מלוא הסכום
הדרוש לפרויקט. תחרות אדריכלים יצאה לדרך בראשית שנת 1949, ומבין יתר מ-40 הצעות
נבחרה תוכניתו של האדריכל זאב רכטר ממשרד האדריכלים "רכטר, זרחי, רכטר". כשנה לאחר מכן נערך טקס חתימה חגיגי על מגילת היסוד
של בנייני האומה. בין החותמים היו נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת,
חברי הנהלת הסוכנות היהודית ונציגי ציבור.
ההכרזה על הקמת בנייני האומה, קולנוע אדיסון, ירושלים, 1950. צילום:
פריץ שלזינגר (PHSC\1202957)
תחרות לבניין הכנסים והתערוכות בירושלים, 1949 (S21\358\1)
שלט שהוצב בשייח' באדר, המודיע על הקמת בנייני האומה (PHSC\1202317)
ועבודות הבנייה במקום, 1950
(PHSC\1203330) צילום: פריץ שלזינגר.
אחת הסיבות המרכזיות להקמת מבנה כנסים גדול בירושלים הייתה השאיפה לארח
שם בקיץ 1951 את הקונגרס הציוני העשרים ושלושה - הקונגרס הציוני הראשון לאחר הקמת מדינת
ישראל, אך עבודות הבנייה התעכבו ונמשכו זמן רב בשל קשיי מימון. האדריכל משה זרחי, מקבוצת
המתכננים של בנייני האומה (שתכנן לימים גם את מבנה הארכיון הציוני), סיפר כי
"מר עזר, יוזם בנייני האומה, ניחן בדמיון, בכישרון המצאה ורוח יוצרת, שהיו
לפעמים "גדולים על המדינה" דאז. זאת לפחות הייתה דעת הספקנים אשר כינו
את צלם הבניין העולה באיטיות מעל פני הקרקע בשם "חירבת אל אומה", אולי ממדי
הבניין הקדימו מדי את מדינת ישראל. יש לזכור את התנאים ורוח הדברים ששררו בארץ
בשנות החמישים. צריך היה הרבה דמיון ותעוזה כדי לתאר קהל מעונב בא לאירועים בימי
צנע ומחסור." כדי לגייס כספים לפרויקט יצאו בקמפיין לקהל הרחב לרכוש מניות
ב"אגוד בנייני האומה" בערך של 10 לירות למנייה. למחזיקי המניות הובטחו
הוזלות לכרטיסי המופעים, שיתקיימו במקום, זכות קדימה להשתתפות באירועים לאומיים, הגרלות
מיוחדות ועוד.
כרזות המזמינות את הציבור לרכוש מניות בבנייני האומה (KRA\3420), (KRA\3490)
כרוז של עיריית תל-אביב-יפו הקורא לרכוש מניות עבור הקמת בנייני האומה
"מפעל האומה המוקם בידי האומה", 1951 (KRU\2934)
מבנה בנייני האומה הושלם רק בחלקו כאשר נערך הקונגרס הציוני ב-14
באוגוסט 1951. מאות אנשים עמלו להכשיר את האולם הגדול למען באי הקונגרס. ערמות עפר
הוזזו, ורחבת הכניסה פולסה ויושרה. בדים כיסו את קירות הבטון, ועל הרצפה הונחו
שטיחים כחולים. העבודות על הבניין נמשכו, ובמקביל אירחו בו אירועים נוספים. שנתיים
לאחר מכן נפתחה בבנייני האומה תערוכה בינלאומית ביוזמת אונסק"ו, שהיוותה ציון
דרך בהכרה העולמית בארץ. תערוכת "כיבוש השממה" עסקה בדרכי עיבוד שטחי
קרקע מדבריים. הוצגו בה פתרונות לניצול מים, שיטות להשבחת צמחים ובעלי חיים וציוד
חקלאי מתקדם. חרף סירובן של מדינות שונות להשתתף בה מספר המבקרים היה גבוה – יותר
מחצי מיליון איש, רובם אזרחי המדינה.
הכניסה לבנייני האומה ותערוכת מוסד
ביאליק בקונגרס הציוני העשרים ושלושה בירושלים, 1951 (PHG\1013227)
ברל לוקר בנאום הפתיחה של הקונגרס מתייחד
עם זכרם של קורבנות השואה וחללי מלחמת העצמאות, בנייני האומה, 1951 (PHG\1013236)
אירוע הפתיחה של התערוכה "כיבוש השממה" באולם המרכזי של
"בנייני האומה" תחת כיפת השמיים, 22.9.1953. אוסף קרן היסוד (NKH\451461)
נקודת ציון חשובה נוספת היא יום העצמאות העשירי של מדינת ישראל, שצוין
בשורת אירועים ציבוריים. הגבולות היו שקטים, המצב הכלכלי השתפר, והמדינה הייתה בתנופת
פיתוח בכל התחומים. כל אלו תרמו לאווירת השמחה ולשפע אירועים חגיגיים: "מצעד
העשור" של צה"ל צעד בירושלים, נערך טקס שחזור הכרזת העצמאות בבית
דיזנגוף בתל-אביב, נוסד חידון התנ"ך העולמי, הוטבעו מטבעות ומדליות מיוחדות, הוקמו
תערוכות והתקיימו מאות חגיגות ופסטיבלים בכל הארץ. גולת הכותרת של החגיגות הייתה "תערוכת
העשור", שנפתחה בבנייני האומה ב-5 ביוני 1958. הייתה זו התערוכה הגדולה ביותר
שהתקיימה עד אז בישראל, והיא הורכבה משני אגפים ראשיים: "האגף הלאומי"
על הרקע ההיסטורי של עם ישראל עד להקמת המדינה, ו"האגף המשקי" על הישגי
המשק הישראלי. לקראת התערוכה הושלם ציפוי האבן של קירות הבניין מבחוץ והורכבו
חלונות זכוכית.
המתווה הכללי של תערוכת העשור, קיץ 1957, מארכיון אלכסנדר עזר (A458\15)
"יעד", עלון מידע למציגים בתערוכת העשור, אוקטובר 1957, מארכיון אלכסנדר עזר (A458\15)
הפתיחה החגיגית של התערוכה נערכה במעמד הנשיא וראש הממשלה ובהשתתפות מקהלה
ותזמורת, שביצעו את היצירה "בריאת העולם" של היידן, אך הערב לא עבר ללא
תקלות. הנשיא יצחק בן-צבי חנך את התערוכה, ומשך במנוף תאורה, שתוכנן להאיר את שטח
התצוגה ב-15,000 נורות חשמל בבת אחת, אך הנורות נדלקו זו אחר זו ולא בבת אחת, ופגמו
באפקט המרשים. בנוסף, זמן קצר לפני פתיחת הטקס נערך לדוד בן-גוריון סיור מיוחד, שבו
חלף על פני יצירתו של יוסף זריצקי "עוצמה", שהורכבה כולה ממשטחים
גיאומטריים ומדמויות מופשטות. בן-גוריון לא התלהב מהיצירה המודרנית, ובעקבות זאת
הועבר הציור למקום מרוחק בתערוכה. מהלך זה עורר זעם מצד האמן, ובעיתונות מחו על
שימוש בצנזורה.
הזמנה לפתיחת תערוכת העשור עבור גרשון אגרון, ראש עיריית ירושלים,
יוני 1958 (A209\115)
יצחק בן-צבי בפתיחת תערוכת העשור, אוסף קרן היסוד (NKH\451625)
התזמורת מנגנת בטקס פתיחת תערוכת העשור, אוסף קרן היסוד (NKH\451626)
לצד התערוכה הוקם יריד מכירות גדול עם קרוסלות וגלגל ענק כדי לשעשע את
הילדים. אולפן שידור של "קול ישראל", שהוצב במתחם, שידר בקביעות חידונים
ושעשועונים בהשתתפות הקהל, והופיעו בו בין היתר הדודאים, להקת הנח"ל ואריק
איינשטיין. מבקרים רבים הגיעו כדי להשתתף בשידור הרדיו, ורק אח"כ
ביקרו בתערוכה. כ-600,000 איש מהארץ ומחו"ל ביקרו בתערוכה, שהוצגה במשך
שלושה חודשים, וננעלה באוגוסט.
מיצג על אנרגיה בתערוכת העשור (PHPS\1331090)
מחירון למפרסמים בשידורי "קול ישראל" בתערוכת העשור (KH4\4082)
מזכרת ותכנייה למבקרים בתערוכת העשור (KH4\4081)
בניית בנייני האומה הושלמה סופית רק בשנת 1963. במתחם שולבו מתחת למרצפות
זכוכית חלק מהממצאים הארכיאולוגיים, שנתגלו במהלך החפירות. במשך השנים התקיימו במקום
כנסים רבים, ועידות, תערוכות, מופעים, פסטיבל הזמר והפזמון, קונצרטים של התזמורת
הפילהרמונית ותזמורת רשות השידור, וכמובן – שתי תחרויות אירוויזיון. משה זרחי סיכם
זאת כך: "שנות השישים והשבעים קרבו את המדינה לממדי בנייני האומה. מרחבי
הבניין, שהיו גדולים ומיותרים בעשור הראשון, נראו לפתע לא מספיקים לצרכים
החדשים." במסגרת עבודות הפיתוח, שנערכות כיום במתחם הכניסה לעיר, גם בנייני
האומה ישודרגו ויורחבו ויקבלו מעטפת זכוכית חדשה.