ד"ר
ישראל אלדד, 1984 (S23\1159-55p)
העיתון
יצא לדרך וקיבל את השם "דברי הימים: חדשות העבר". מערכת העיתון שכנה
בדירתה של ואן-ליר ברחוב אבן גבירול בירושלים. עורכי המשנה היו שלום רוזנפלד
ועמנואל כ"ץ, ואיתם במערכת עבדו סטודנטים אחדים וביניהם גאולה כהן. העיתון יצא לאור
אחת לחודש בין השנים 1954-1951, ו-48 הגיליונות שפורסמו סקרו את האירועים מתקופתו
של אברהם אבינו ועד לימיו של רבי יהודה הלוי, מחבר "הכוזרי". אלדד ביקש
להחיות את ההיסטוריה היהודית, ובהקדמה למהדורה המודפסת, שאיגדה את גיליונות העיתון,
כתב כי "'דברי הימים, חדשות העבר' הוא למעשה ניסיון של המחשה היסטורית על ידי
הפיקציה העיתונאית: כיצד היה משתקף מאורע פלוני אלמוני, או שעה פלונית אלמונית מן
העבר, אילו היה קיים אז עיתון כמו בימינו."
העיתון
זכה גם לגרסה באנגלית בתרגומו של חבר המערכת משה אומן, והופץ בארצות הברית בשם "Chronicles: News
of the Past". המהדורה באנגלית המשיכה הלאה בסקירה ההיסטורית,
והגיעה עד לתקופתו של הרצל. הגיליונות המקבילים בעברית לאחר תקופת רבי יהודה הלוי
ועד הרצל הוכנו בכתב יד, אך לא יצאו לאור. בינתיים נודע לאלדד, כי אומן הציג את
עצמו כעורך העיתון באנגלית, ולאחר ששמע על כך, הגיש נגדו תביעה משפטית. בבית המשפט
הוצעה פשרה לפיה על העיתון האנגלי יופיעו שמותם של השניים, מכיוון שתרגום הוא כתיבה
של ממש, ואילו על העיתון העברי יופיע שמו של אלדד כעורך יחיד. הצדדים קיבלו את
הפשרה, ומאז החל להופיע שמו של אלדד על גיליונות העיתון.
אומנם כתיבת
אירועים היסטוריים כעיתון עכשווי מציגה מבט הומוריסטי ומשעשע, אך התוכן עצמו היה
רציני לגמרי – בדומה לכתבות עיתונאיות אמיתיות. אלדד הקפיד להעביר מידע היסטורי אמין. הוא התייחס להיבטים
שונים בכל אירוע ולהשפעה שלו על פוליטיקה, כלכלה, חברה, כלכלה, דת ותרבות. הוא נתן
ביטוי גם לגישות שונות משלו בדמות מכתבים למערכת או בציטוטים מתוך "עיתונים
אחרים". אלדד השתדל להיות נאמן לכרונולוגיה ההיסטורית למרות קשיים בתיארוך,
ונתן לכל גיליון תאריך מדויק של שנה, חודש ויום בפרקי זמן משתנים. הוא הקפיד לציין
בהקדמה לכל גיליון אלה מהתיאורים מבוססים על עובדות, ואלה מהם השערות בלבד.
כריכת הספר "דברי הימים: חדשות
העבר", הוצאת אהרון רוט, ירושלים 1979. (BK\76568)
"דברי
הימים" מציג את המאורעות המרכזיים בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית בזיקה להתרחשויות
ברחבי העולם, שאירעו במקביל ולממצאים הארכיאולוגיים. הגיליון הפותח, למשל, עסק
באברהם אבינו, וסקר גם את פלישת ההיקסוס למצרים ואת ראשית שלטונו של חמורבי. בהקדמה
לספר כתב אלדד כפרפרזה על פתגם חז"ל בנוגע לכלי חדש ובתוכו יין
ישן: "שהיין שלנו הוא טוב, בכך אין ספק, ולוואי וכלי חדש זה יהא ראוי לו ולא
ייפגם טעמו של הישן". אלדד אף פנה למורים, שישתמשו ב"חדשות העבר"
לטובת לימוד ההיסטוריה, אך הדגיש כי עליהם להסביר לתלמידים את ההבדל בין אירוע
מקורי לבין מינוח מאוחר, שנותן לכתבות נופך עכשווי.
שער
הגיליון הראשון של "דברי הימים": כתבה על אברהם, שניצל מכבשן האש לצד
ידיעה על יחידות ההיקסוס והחבירו, שפלשו למצרים.
בדומה
לעיתון רגיל היו ב"דברי הימים" גם מאמרי מערכת, שירים, קריקטורות, תצלומים, מפות, מכתבים למערכת, פרסומות, טור
רכילות ותשבץ, ששיקפו את המציאות היומיומית של אותה תקופה. היו גם מדורים קבועים
כמו "מעבר לים", "בגויים ובממלכות", "על המושכים בעט
סופר" (ביקורת על ספרים "חדשים") ו"אגרות לעורך".
מודעה
על נישואיו של עשו עם בשמת בת אילון החתי, מתוך גיליון מספר 4.
קריקטורה
על מכירת הבכורה של עשו תמורת נזיד עדשים, מתוך גיליון מספר 4.
תשבץ
גביע יוסף, מתוך גיליון מספר 6.
"המבוך
הגדול" – ניסיון לנחש את מסלול ההליכה של בני ישראל אל ארץ ישראל, מתוך גיליון מספר 6.
פרסומת
לסוחר בן סרח, שמוכר פריטים מצור, מצידון ומיוון, במחירים מוזלים לרגל ניצחונו של
גדעון על המדיינים, מתוך גיליון מספר 15.
עיתוי
הוצאת העיתון זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל השתלב בעיסוק הגובר במקרא באותה תקופה
כדי לתת תוקף למדינה, שזה עתה קמה. קהילת חוקרי המקרא מילאה תפקיד נכבד בעיסוק
בתנ"ך ובהפצת סמלים פוליטיים. יחד עם ההתבססות על התנ"ך ניתן ב"חדשות
העבר" משקל שווה לשנות הגלות ,והן
הוצגו כחלק בלתי נפרד מתולדות העם היהודי.
"דברי
הימים" זכה להצלחה גדולה, והופץ ב-20,000 עותקים מידי חודש. רבים מהם נקנו על
ידי דוד בן-גוריון, שנהג לחלק אותם לקציני צה"ל. גיליונות העיתון נכרכו יחד, ותחילה הודפסו בהוצאת
"מוסד הראובני" ירושלים. במהלך השנים נדפסו מהדורות נוספות בעברית
ובאנגלית. אלדד זכה בפרס ביאליק תשמ"ח (1988) על ספריו
בחוכמת ישראל, וביניהם העיתון "חדשות העבר". בנימוקי השופטים נכתב, כי
"בעיתונים אלה הפך האתוס היהודי לאפוס, והרומנטיקן אלדד מתגלה בכל הראליזם
שלו".
כתבה
על תגובתו של יעקב למאסר בניו במצרים ועל האיגרת, ששלח אל השליט המצרי צפנת פענח
(יוסף), מתוך גיליון מספר 5.
מודעות
אבל על מותו של יוסף – מטעם בית יעקב, הכוהנים באון והארמון המצרי. מתוך גיליון
מספר 6.
הבשורה
על יציאת מצרים ו"פקודת היום" של משה, שער גיליון מספר 9.
שער
גיליון 12 מודיע על מותו של משה
לצד
ידיעה על פלישת הפלישתים לארץ ישראל הופיעה ידיעה על מאמר בעיתון הירושלמי
"יבוס", המנתח את מאבק הכוחות בין פלישתים ובין בני ישראל בתקופת יהושע,
מתוך גיליון מספר 12.
מימין:
משפחתו של דוד המלך מככבת בטור רכילות, מתוך גיליון מספר 18.
באמצע ומשמאל:
פרסומות לבית ספר לשפות ולכדי יריחו, מתוך גיליון מספר 1.
~ פורסם ב- 24.3.2024 ~