מפת ארץ ישראל שימשה ככלי בשירות התנועה
הציונית להסברה ולגיוס משאבים בקרב קהילות יהודיות בעולם. אחת מהגרסאות המוקדמות
ביותר של המפה, ששורטטה על ידי המוסדות הציוניים, שולבה בעלון של "קרן קימת
לישראל" משנת 1921, השמור באוסף דברי הדפוס בארכיון. המפה עברה שינויים והתאמות
כדי שתציג את פועלה של "קרן קימת לישראל" באופן מחמיא. מאז, נהגה קק"ל
מדי שנה להוציא לאור מפה מעודכנת עם פירוט
הקרקעות שנרכשו על ידה.
הרעיון להקמת "קרן קימת לישראל" הועלה כבר בקונגרס
הציוני הראשון על ידי צבי הרמן שפירא. הקרן
נועדה לגייס כספים עבור רכישת קרקעות נרחבת בארץ ישראל בצורה מסודרת לטובת
התיישבות יהודית. ההצעה לייסודה הרשמי נדחתה שוב ושוב עד לקונגרס החמישי, שנערך בשנת 1901.
לאחר שכבר כמעט סוכם על דחייה נוספת שכנע תיאודור הרצל את חברי הקונגרס להפוך את
החלטתם. עם אישור ההחלטה, יונה קרמנצקי, שנבחר במהלך הקונגרס לנהל את "קרן
קימת לישראל", מיהר להכריז על תרומה ראשונה. הרצל הצטרף ותרם תרומה שנייה,
דוד וולפסון תרם שלישי, וכך התארכה רשימת התורמים בקרב צירי הקונגרס ששהו באולם.
יונה קרמנצקי (PHG\1001218)
קרמנצקי לא בזבז זמן, והגה שלושה
מפעלים ייחודיים שהפכו לאבן היסוד של קק"ל: רישום תרומות ב"ספר הזהב"
יחד עם קבלת תעודה על תרומה (בדף הראשון בכרך הראשון של "ספר הזהב" נכתבו שמותיהם של
התורמים מקרב משתתפי הקונגרס החמישי);
הדפסת בולים, שיודבקו על מעטפות ועל גלויות לצד בולי המדינה המקומית; וייצור "הקופסה הכחולה"
לאיסוף תרומות, שהופצה בקהילות היהודיות השונות. לקרמנצקי היה ברור, כי התרומות שיתקבלו
מהקופות ומהבולים יהוו חלק קטן מתקציב הקרן. מטרתם הייתה בעיקר סמלית-תודעתית
כדי לעורר בלב הציבור את אהבת הארץ. נופי ארץ ישראל וסמלים ציוניים הופיעו על
הבולים, ומפת הארץ בציון נקודות יישוב הופיעה על הקופסה הכחולה. התעמולה לגיוס
כספים הוכיחה את עצמה, והקופסה הכחולה, הבולים, ספר הזהב והתעודות עבור תרומה לנטיעת
עצים היו למושגים מוכרים בכל בית יהודי.
"תנו כבוד לידידיכם באמצעות ספרי-הכבוד" כרזה המפרסמת
רישום בספרי כבוד של קק"ל ונטיעת עצים ביערות. עיצוב: שמיר (KRA\238)
לאחר הכיבוש הבריטי ושינוי המצב הגיאו-פוליטי בארץ ישראל במלחמת
העולם הראשונה התכנסה בלונדון בקיץ 1920 ועידה של נציגי ההסתדרות הציונית כדי
לקבוע את מדיניות "קרן קימת לישראל" לשנים הבאות.
מנחם אוסישיקין, שנבחר לעמוד בראש קק"ל, העביר את משרדיה לירושלים, ועמד
מאחורי רכישות הקרקע הגדולות של קק"ל בשני העשורים הבאים.
מפת ארץ ישראל שימשה את התנועה הציונית כאמצעי תעמולה להאדרת המפעל הציוני ולרתימת קהילות יהודיות לסיוע ברכישת קרקע. ההנהלה
הציונית, שישבה באותה עת בלונדון, הכינה גרסה בעברית וגרסה בגרמנית של המפה, והעבירה
עותקים לגופים ולמוסדות ציוניים שונים. קק"ל אימצה את המפה, ובשנת תרפ"א
(1921) השתמשה בה כדי להציג את רכישות הקרקע שערכה בארץ ישראל.
פריט מאה: עלון של קק"ל מסוף שנת
תרפ"א, 1921 (DD1\4175)
בתוך עלון ההסברה מטעם "קרן קימת
לישראל", השמור באוסף דברי הדפוס, שולבה המפה עם הכותרת "אדמת
ישראל בארץ ישראל: שימת לב מיוחדת לקרקעות הקרן הקימת לישראל". העלון, שאורכו
34.5 ס"מ ורוחבו 10 ס"מ, נדפס בדפוס "פניקס" בוורצלאב שבפולין,
והופץ בקרב הקהילות היהודיות דוברות היידיש. ניתן להבחין איך עיצוב העלון שירת את
התעמולה של קק"ל. השטחים בבעלות יהודית זכו לייצוג גרפי בולט ונצבעו באדום, וכך
נוצר רושם אצל הצופה שכל השטח האדום מסמל קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל, למרות שבפועל
באותה עת רק כחמישית מקרקעות היהודים היו שייכות לה. בנוסף, ליד המפה מופיעה טבלה
מפורטת של נקודות היישוב שבבעלותה ושטחן, ועיצוב זה יצר את התחושה שמדובר בשטח רב.
לא ידוע מי שרטט עבור ההנהלה הציונית את
המפה המקורית, אך מעניין לראות כי בשונה מהגרסה הגרמנית, שבה תורגמו שמות הנחלים
לגרמנית, במפה בגרסה העברית, שבה השתמשה קק"ל, תורגמו שמות הנחלים תרגום
מילולי ולא על פי התעתיק. כך למשל, במקום נחל אלכסנדר נכתב "נהר איסכנדרונה"
כמו השם במפה הגרמנית: Nahr Jskanderune .
ספירת התרומות עבור קק"ל בסיומו
של "יום הסרט" בוורשה, מארכיון בר (ברמן) משה תנחום. (A52\612-8p)
משתתפי תערוכת קק"ל, בולגריה,
1933-4 (KKL5\6628-4p)
בעין מחקרית, מעבר להיבט התעמולתי,
המפה משקפת למעשה את ההתיישבות היהודית ואת רכישות הקרקע, שנעשו עד לכיבוש הבריטי
של ארץ ישראל, בעיקר על ידי הברון רוטשילד וחברת יק"א. בנוסף, היא מהווה נקודת
ציון לראשית פעילותה של קק"ל ושל גופים
נוספים ברכישות קרקע והתיישבות בארץ בשנים שלאחר פרסומה, אז החלו ברכישות רחבות
היקף של קרקעות, ועד להקמת מדינת ישראל.
מדי שנה הקפידה "קרן קימת לישראל"
להוציא לאור מפות "סמליות" של ארץ ישראל עם פירוט הרכישות שעשתה. כך הבליטו
והאדירו את חלקה של קק"ל במפעל הלאומי לגאולת הקרקע ולהתיישבות יהודית, ועודדו
גיוס תרומות להמשך פעילותה.
כרזה של קק"ל עם מפת עמק יזרעאל ובה הבחנה בין אדמות
שנגאלו ואדמות העומדות להיגאל. הכרזה הודפסה ב-1925 לערך ומשלבת עברית, יידיש
ופולנית. עיצוב: וולף ויניטראוב (KRA\19)
כרזה של קק"ל, המציגה את האדמות שנרכשו על ידה בשלושת העמקים הגדולים: עמק זבולון, עמק יזרעאל ועמק חפר, סוף שנות ה-20.
(KRA\247)
מפה פיסית של ארץ ישראל, שהוצאה לכבוד 30 שנות קק"ל ו- 50
שנות התיישבות יהודית בא"י, 1931 (KL5M\7440)
כרזה של קק"ל שמראה את התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל
בין השנים 1897 - 1927 - 1947. הכרזה הודפסה לרגל חגיגות היובל להסתדרות הציונית
בשפות: אנגלית, עברית וצרפתית. (KRA\1529)
עלון קיר לנוער של קק"ל עם צילומים של מתיישבים ברחבי הארץ
ותפרוסת היישובים. נדפס בשפה האנגלית בשנת היובל לקק"ל, 1951. (KRA\1557)
בזכות ראשוניותה של המפה והפצתה בתחילתו
של פרק חדש ומשמעותי בהיסטוריה של קק"ל נבחר העלון ל"אסופת המאה" ונכלל
בשער "התיישבות". הפריטים בשער זה משקפים את גידולו ואת התבססותו של
היישוב היהודי החל מהמאה ה-19 ועד לעשורים הראשונים של מדינת ישראל. המושבות
הראשונות, מסגרות שיתופיות, הקמת ערים ויישובים חדשים, נטיעת יערות, מבצעי
התיישבות נרחבים כמו "חומה ומגדל", חבל לכיש והמצפים בגליל – כולם זוכים
לייצוג.