יום פרוזדור ירושלים

בפסח תש"י (1950), לפני 75 שנים, צוין באירוע רב רושם יום 'פרוזדור ירושלים', שבמסגרתו נערכה תהלוכת רכבים וציוד חקלאי מיישובי האזור לבירה. הייתה זו הפגנת עוצמה ונחישות של ההתיישבות הצעירה ממערב לירושלים, פרק זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות. יוזמה זו של עיריית ירושלים ומימושה, משקפים את רוח ההנהגה ואת מסירות המתיישבים החדשים והוותיקים, שעל אף הקשיים הגדולים ביססו את העורף הביטחוני והכלכלי של העיר.

 

מאת: ד"ר יוסי שפנייר, חוקר ההתיישבות היהודית סביב לירושלים בתקופת המנדט

יום פרוזדור ירושלים, שיירת המשאיות בדרכה לעיר, חוה"מ פסח תש"י, אפריל 1950. אוסף קרן היסוד (NKH\457313)

היוזמה לעריכת תהלוכה של יישובי פרוזדור ירושלים בעיר בחול המועד פסח החלה להתגבש בסוף ינואר 1950, שנתיים לאחר הקמת המדינה ועליית היישובים החדשים על הקרקע. המטרה הייתה לקרב את הכפר אל העיר ולהפגין את חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים.

 

ישיבת סיעור מוחות מקדימה נערכה ובה הועלו רעיונות כלליים, בהשתתפות הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים מר מתתיהו אדלר, נציגי העירייה והאוניברסיטה העברית, ונציג היישובים נח נאמן, תושב נווה אילן. פרט לתהלוכה תוכנן טקס, ובו מסכת עם קטעי שירה וזמרה מפי המקהלות שבמועצה האזורית הרי יהודה, וריקודים עממיים בשילוב להקות מחול מוכרות. נח מנווה אילן ביקש שבתוכנית האומנותית ידגישו את החשיבות שהייתה ליישובים סביב העיר כאשר הייתה נצורה. שלמה זאבי, נציג העירייה, הציע שילדי ירושלים יצאו לקראת ילדי היישובים ויקבלו את פניהם. תוכננה גם ארוחה משותפת לשתי קבוצות הילדים. סוכם להציע לגופים נוספים לקחת חלק באירוע ולהשתתף במימונו: למחלקה לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, קק"ל והסוכנות היהודית. הרעיון לשלב את יום החגיגות עם אירועי היובל של האוניברסיטה העברית שנחוגו באותו הזמן, נדחה בסופו של דבר.

פרטי־כל הישיבה בדבר חגיגת מועצת אזור הרי יהודה, ינואר 1950 (318\21S)

 

חברי הוועדה חילקו ביניהם את האחריות. נציג היישובים קיבל על עצמו לארגן את החלק של התהלוכה מהיישובים אל העיר ונציג העירייה היה אחראי על המסע בתוך העיר ועל מקום הכינוס שבו תיערך התוכנית האומנותית. רכיב מרכזי באירוע אמור היה להיות המפגש של חברי המשקים וילדיהם עם תושבי העיר וילדי ירושלים. כיוזם האירוע קיבל על עצמו בא כוח העירייה גם את ניהול תקציב ההוצאות, ופנה למחלקות השונות שיודיעו באיזה סכום ישתתפו לכיסוי ההוצאות.

זיכרון דברים מפגישת הוועדה המארגנת, 2.2.1950 (318\21S)

 

נציג המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, ד"ר יצחק ארנסט נבנצל, נרתם גם הוא לאירוע ופנה לעזרת ד"ר רענן ויץ מהמחלקה להתיישבות, כדי שישכנע את היישובים להשתתף ביום המיוחד וישתתף במימון ההוצאות. היישובים התבקשו לשלוח 300 חברים ו־110 ילדים עם כלי רכב ומכונות חקלאיות, ולהתייחס ליום זה בצורה הולמת לבירה ולהתיישבות כאחת.

"רצוי לתת ליום זה צורה הולמת להתיישבות ולבירה" נבנצל מהמחלקה לפתוח ירושלים במכתב לרענן ויץ מהמחלקה להתיישבות, 5.2.1950 (318\21S)

 

הוחלט שכל יישוב יגיע עם משאית ועליה מיצג שמספר את סיפור היישוב ומאפייניו. בחוזר שהופץ התבקשו נציגי היישובים להעביר מידע על מספר כלי הרכב שכל יישוב ישלב בתהלוכה, מספר האנשים שיגיעו, וכן פרטים על היישוב עצמו. הוועדה קבעה את מאפייני כל יישוב שיבואו לידי ביטוי בעיצוב המשאית: קריית ענבים – לול; מעלה החמישה – הבראה וגן ירק; רמת רחל – רפת; נוה אילן – כיצד נוצר יישוב חדש, להגשמה; רמת רזיאל – הכשרת קרקע ועוד.

חוזר שהופץ ליישובים ובו רשימת ענפי העבודה שייוצגו על ידי כל היישובים בתהלוכה, פברואר 1950. (318\21S)

 

כדי להבטיח את השתתפות תושבי ירושלים באירוע, שכונה גם "יום היישובים", פורסמו על לוחות המודעות ברחבי העיר כרוזים, המזמינים אותם לצפות בשיירה בצדי הדרך ולהשתתף בטקס המרכזי.

"תושבי העיר נקראים לקבל בכבוד הראוי את המפגן החקלאי, ולהניף דגלי האומה" עיריית ירושלים מזמינה את תושבי העיר ל"יום היישובים" KRU\3857))

 

יום היישובים התקיים כמתוכנן בחוה"מ פסח. השיירה המרהיבה ובה כ־100 כלי רכב מקושטים יצאה מיישובי הפרוזדור ובשעות הצהריים נסעה בחוצות ירושלים עד למגרש ימק"א, שם נערך טקס הסיום בהשתתפות ראש העיר דניאל אוסטר.

המשאית של קיבוץ קריית ענבים ועליה מיצג של ענף הלול וענפי המשק. צלם: פריץ שלזינגר, אוסף קרן היסוד (NKH\457309)

שיירת המשאיות ברחוב יפו. צלם: צבי (אורושקס) אורון (NZO\648235) 

רכבי היישובים פלמ"ח (צובה), מעלה החמישה, בית נקופה ובית זית בירושלים (ליד "גן הפעמון" של ימינו). צלם: פריץ שלזינגר (PHSC\1202274)

 

למרות התכנון המוקדם וההכנה הרבה, התוכנית לא התקיימה בדיוק כמתוכנן. בעוד הצעדה אורגנה היטב, בארגון טקס הסיום נפלו קשיים טכניים ולמארגנים נגרם מפח נפש.

ניתוח האירוע על כל שלביו מעלה שהרצון לקיים את 'יום הפרוזדור' היה הדדי, הן מצד תושבי היישובים, רובם יישובים צעירים, שחוו קשיים מרובים בשנים הראשונות לעלייה לקרקע ובאירוע ניתן להם להציג הישגים מרשימים לעבודתם הקשה בזיקה לאידיאולוגיה שבמעשה ההתיישבות, הן לתושבי העיר, שנזקקו אף הם לקשר זה כדי להעצים את הרגשת השחרור לאחר תקופה קשה של מצור במלחמת העצמאות בעיר ובדרך אליה.

אמנם יום היישובים היה מעמד חד פעמי, אך הזיקה אל העיר נשמרה בכינוי "יישובי פרוזדור ירושלים" לתיאור ההתיישבות בדרך לירושלים, שנותר בעינו שנים רבות. 

​​~ פורסם ב- 7.4.2025 ~​​​​​

​​​​